החלקת הבטון הפכה לפופולארית ביותר בשנים האחרונות ומבוצעת בעיקר בבתים פרטיים, משרדים, חנויות וכו'.
הבטון הפשוט והמוכר, שבעבר הסתתר מאחורי הקלעים, הפך בשנים האחרונות לאלמנט חשוף וגאה העומד פני עצמו ומשמש רבות בתחומי העיצוב והתכנון. עם מעט דמיון ותעוזה השמיים הם כמעט הגבול כשנותנים לבטון להתבטא
הבטון, מרכיב בנייה בסיסי המשמש ברצפות, בתקרות ובעמודים תומכים, מתקשר בתודעה לחומר אפור, פשוט וחזק, בעל מראה גס וקר. אולם בשנים האחרונות, בזכות תכונותיו המאפשרות גמישות עיצובית, הוא החל להשתלב גם בתוך כותלי הבית כשהוא חושף צד אחר שלו, אסתטי ועדין.
הבטון במנהרת הזמן
הרומאים היו, למעשה, ממציאי המלט ולזכותם נזקפת תחילת השימוש בבטון בתחום הבנייה. התערובת החדשה שגילו פתחה בפניהם ערוץ לשימושים חדשים בתחום האדריכלות, כמו בניית הכיפה הגדולה והמפורסמת של הפנתיאון ומבנים רבים נוספים. עם נפילת האימפריה הרומית נעלם גם הידע בבנייה בבטון ורק באמצע המאה ה-19 כשהומצא הבטון המזוין הוא שב לזירת החומרים.
בתחילת המאה ה-20 כבר נעשה בו שימוש יעיל ונכון, דבר שתרם להתפתחות האדריכלות המודרנית בעולם, וגם בארץ, אגב, כבר הוקם בתקופה זו בניין הבטון הראשון- מפעל לשאיבת מים על שפת הירקון.
בשנות החמישים והשישים, תחת השפעתו של האדריכל לה קורבזייה, התפתחה תנועת ה"ברוטליזם" : סגנון אדריכלי שהתאפיין במונומנטאליות ובשימוש בבטון החשוף "כמו שהוא", עובדה שהעניקה לחומר שנחשב זול וגס מעמד חדש וערכים אסתטיים שווים לחומרי בנייה מסורתיים כמו שיש ואבן.
באמצע שנות ה-90 , עם פריחתה של האדריכלות היפאנית ודריכת כוכבם של מתכננים כמו האדריכל טדאו אנדו, שנודע בקירות בטון חשופים וחלקים כקטיפה המאפיינים את תכנוניו, עלתה קרנו של החומר באורח משמעותי, כשהוא מהווה מקור השראה למתכננים רבים.
החומר ותכונותיו
הבטון מורכב מתערובת של מלט, מים, חול (מחול קוורץ עדין ועד חול ים גס) ואבנים קטנות הנקראות "אגרגטים" המתקבלות מגריסה של סלעים.
המלט בתוספת המים "מדביק" את האבנים הקטנות זו לזו וממלא את החלל שביניהן. באתר הבנייה יוצקים את התערובת הנוזלית דמוית משחה רכה לתבניות שבתוכן מוטות פלדה, "משקים" במים וממתינים להתייבשות החומר ולהתקשותו.
חוזק הבטון מותנה בכמות הצמנט (מלט) ודירוג אגרגטים גבוה בתערובת. על הבטון ניתן להעמיס בבטחה משקל כבד (הוא בעל חוזק לחיצה גבוה), אך קשה למתוח אותו מבלי שיישבר (חוזק המתיחה שלו נמוך). כדי להתגבר על מגבלה זו הומצא "הבטון המזוין" המתקבל מיציקת בטון יחד עם מוטות חיזוק / רשתות מברזל. מוטות אלו מקנים לבטון עמידות בכוחות המנסים למתוח אותו, וכאשר הוא מתקשה הוא הופך למקשה אחת
יחד עם הפלדה
לעיתים מוסיפים לתערובת הבטון תוספים או סיבים שונים כדי לשפר את תכונותיה בהתאם לצרכים מבוקשים: חוזק, אטימות, שחיקה , זמן התייבשות וכו'. בארץ קיימים תקנים מחמירים המתייחסים לבטון ובמכון התקנים מתבצעות באופן קבוע בדיקות לחוזק החומר באתרי בנייה, במעבדת המכון ובבניינים קיימים.
ריצוף בטון
יתרונות הבטון כחומר חזק ועמיד אשר אינו "שוקע" הובילו אותו לכבוש מקום של כבוד בריצוף החלל הפנימי והחיצוני של הבית. עמידות גבוהה בפני לחיצה ושחיקה, חומר גמיש הנוח לתכנון, חיסכון בזמן הביצוע ובעלויות החומר, שמירת הצבע והמרקם לאורך שנים, כושר ספיגה גבוה ותחזוקה קלה - כל אלו גרמו לבטון להיות חומר ביד היוצר, המגשים כמעט כל פנטזיה של מתכנן.
יחד עם זאת, יש לבטון מגבלות אותן חשוב לדעת לפני שבוחרים בריצוף זה. לבטון יש נטייה להיסדק ולכן חורצים בו "תפרים" כל 2-3 מטרים. בתפרים ניתן לשלב אלמנטים של עץ, אלומיניום או פליז וע"י כך ליצור חלוקה לצורות גיאומטריות ולקבלת מראה של "אריחים". כמו כן, הבטון אינו מפולס לחלוטין ואם נוצרים בו פגמים לא ניתן לתקן ולהחליף אותו.
נקודת נוספת לתת עליה את הדעת היא שאין אפשרות להרים ולהחליף את הבטון המזוין במקרה של פיצוץ בצנרת, מה שמחייב תכנון מוקדם של צנרת עם שרוולים בזמן הבנייה.
רצפות הבטון שמשו בעבר בעיקר במבנים ציבוריים ורק בשנים האחרונות החלו "להתאקלם" גם בבנייה הפרטית. רצפות הבטון לא מתאימות לכל חלל ויש להם מראה תעשייתי, קר ודומיננטי במיוחד. מתוקף היותו חומר טבעי ולא סינתטי הבטון מתנהג בדומה לאבן: הוא משתנה ,חי, נושם ועם הזמן מתיישן .
ישנן שלוש דרכים לייצר הגנה על משטח הבטון מפני ספיגה והכתמה. הראשונה היא זולה ושכיחה יותר, שימוש בסילר המיועד לבטון אשר דורש חידוש במשך השנים. השנייה היא מריחת ציפוי אפוקסי המייצר שכבת גלזורה המעניקה הגנה למשטח. הדרך השלישית והיקרה יותר, היא ציפוי פוליאוריטן חזק ועמיד המקנה הגנה לשנים רבות.
בשימוש בטון לריצוף ניתן למנות ארבעה סוגים עיקריים: בטון מוחלק, בטון צרוב, בטון מוטבע ומדה דקורטיבית.
בארה"ב פותח ה-"בטון מלוטש" - חידוש מעניין שהגיע לארץ לאחרונה ועדיין נמצא בשלבי התאקלמות: רצפת בטון מוחלקת אותה משייפים ומלטשים עד לדרגה של ברק כמו שיש או מוזאיקה.
בטון מוחלק
החלקת הבטון הפכה לפופולארית ביותר בשנים האחרונות ומבוצעת בעיקר בבתים פרטיים, משרדים, חנויות וכו'. בשיטה זו יוצקים את הבטון, מחדירים חומר נגד שחיקה, מחליקים ולמחרת חורצים "תפרים" כדי למנוע סדקים. לאחר שהיציקה התייבשה לחלוטין מורחים סילר להגנה מפני כתמים.
חובבי המראה התעשייתי מעדיפים את הצבע האפור הטבעי של הבטון אך ניתן לגוון אותו ולהוסיף פיגמנט צבע (אוקסיד שנוצר משריפת מתכות) יחד עם חומר מונע שחיקה. היתרון של הבטון המוחלק הוא במחירו הסביר ובמראהו הפשוט והנקי.
בטון צרוב
הבטון הצרוב, שנחשב לטרנד אופנתי בארץ ובעולם, מתאים לריצופי פנים וחוץ. מדובר במשטח בטון מוחלק עליו שופכים חומצות בטון המורכבות ממלחי מתכת מעורבים בתמיסת חומצה, אשר יוצרים ריאקציה עם הקלציום המצוי בבטון, והצריבה המתקבלת הינה חלק בלתי נפרד מהבטון.
בטכניקה זו יש שפע של משחקי צבעים ואפקטים מעניינים דמויי שיש או אבן המקנים למשטח מראה לא אחיד דמוי "עננים" המטשטש כתמים / סדקים במידה ונוצרו.
בטון מוטבע
הטבעה בבטון (בומנייט) מיועדת לריצוף חוץ בחצרות, שבילים, מרפסות, משטחי חנייה, בריכות שחייה וכו'. בשיטה זו "מטביעים" במשטח הבטון הרך שטרם התייבש תבניות גומי שהם נגטיב של אבן טבעית ומחדירים פיגמנט צבע וחומר מונע שחיקה. לאחר מכן חורצים "תפרים" במשטח למניעת סדקים, שוטפים אותו ומצפים בחומר איטום אקרילי (סילר) למניעת ספיגה של כתמים.
בטכניקה זו מרצף הבטון "מחקה" את המראה של משטח המחופה בחומרים טבעיים כמו אבן צפחה, אבן פראית, פסיפס, סלע וכו' וניתן ליצור מגוון רחב של צבעים, צורות ודוגמאות. הבטון המוטבע נהנה מיתרונות רבים כמו חוזק, עמידות בשחיקה ובספיגה ונוחות לתחזוקה וניקוי.
מדה דקורטיבית
ציפוי לריצוף פנים בבתים פרטיים, חנויות, מסעדות, משרדים, בתי מלון וכו'. המדה הדקורטיבית מאפשרת לחפות ריצוף קיים (בטון, קרמיקה, מוזאיקה וכו') בשכבה דקה בעובי של 0.5 ס"מ ולהעניק לו עיצוב חדש ומודרני. מדובר בציפוי המכיל חומרים אקריליים וצמנטיים היוצרים משטחים נרחבים בעיצובים מרהיבים ובשלל צבעים. לאחר הנחת ה"מדה" על הריצוף הקיים היא "מתפלסת" לבד ומתייבשת ללא צורך בהחלקה.
ההבדל בין ה"מדה" לבין הבטון הוא בתוספת הדבקים הגורמים למשטח להיראות חלק ונקי ללא מראה העננים וללא "תפרים" המחלקים את המשטח לצורות ואזורים. השימוש בשיטה זו מאפשר לשנות את מראה הרצפה מבלי להחליפה בתנאי שהמשטח המרוצף הקיים הוא יציב, ללא אריחים "רופפים" ואזורים שקועים.
חומר נוסף ה"דק" כמו המדה נקרא OVERLAY והוא ניתן לביצוע בעוביים הנעים בין 3 מ"מ ל-3 ס"מ. מדובר בתערובת של חומר צמנטי מתקדם עם פולימרים ומוספים אשר היתרון הגדול שלה הוא יכולת יישום על כל סוגי המשטחים והתשתיות כולל מקרים של הפרשי גבהים ומשטחים משופעים. ניתן לחתוך ולחרוץ חומר זה, לגוון בצבעים ובחומצות, להטביע בו דוגמאות ותבניות ולשלב בו אלמנטים עיצובים. מעל החומר מורחים שכבה של ציפוי אוטם והאחזקה השוטפת היא פשוטה וזולה.
חיפוי קירות
חיפויי קירות פנים וחוץ הפכו גם הם ללהיט בעולם הבנייה והאדריכלות. בעזרת ה-WALLMIX, חומר צמנטי מועשר בדבקים, ניתן לחפות מגוון רחב של סוגי משטחים כמו קירות גבס, בלוקים, עץ ובטון חשוף. החומר ניתן ליישום בעוביים שונים של החל ממספר מ"מ ועד ליותר מעשרה ס"מ וניתן להטביע בו דוגמאות, תבניות ולפסל באמצעותו כל דבר.
בעזרת בטון דק וגמיש זה ניתן ליצור על הקיר טקסטורות דמוי אבן בזלת, צפחה, קיר לבנים (סיליקט), חלוקי נחל וכו'. חומר זה אטום לרטיבות וניתן לפסל באמצעותו מזרקות, אמבטיות וכיורים.
הבטון נכנס הביתה ואפילו מקשט את הגוף בשימוש בתוך חלל הבית הופך הבטון הגלוי והפשוט לחומר אסתטי ועדין, העומד בפני עצמו ומאפשר לייצר ממנו מגוון רחב של מוצרים מקוריים ומעוצבים כיד הדמיון הטובה: אמבטיות, כיורים, מדרגות, רהיטים, משטחים למטבח, קמינים, פנלים לרצפה, ספי חלונות, גופי תאורה ואפילו כלי בית כמו קערות בגדלים וצבעים שונים.
באמצעות טכניקה חדשנית ושימוש בתערובות מחומרים מתקדמים ניתן לייצר יציקות עם קליפת בטון דקה ברמת גימור איכותית וגבוהה. יציקות בטון אלו עוברות ויברציה (רטט חשמלי) כדי להעניק לחומר דחיסות / צפיפות גבוהה וע"י כך לחזק ולמנוע סדקים והיווצרות של בועות אוויר. לכל מוצר ופריט מתאימים תבנית אליה יוצקים את הבטון. התבניות, העשויות מחומרים שונים כעץ, גומי או פלסטיק, משמשות כ"נגטיב" לצורה הרצויה והן מתפרקות לאחר התייבשות החומר והתקשותו.
בשלב הסופי מורחים על הבטון מערכת חומרי הגנה ממשפחת הסילרים על מנת לתת מענה של עמידות גבוהה בפני ספיגה ושחיקה. הברק שמתקבל הוא הברק הטבעי של הבטון ואין צורך לחדש ולתחזק בעתיד.
בזכות מכשיר מתקדם ניתן להטביע בבטון תחריטים או תבליטים בעלי טקסטורה חופשית או לחילופין תבניות גראפיות מדויקות כמו לוגו של חברה - והכל ברמת דיוק גבוהה. שימוש מעניין ומקורי בבטון ניתן למצוא אפילו בעולם התכשיטים, כשהוא מוכיח שעם מעט דמיון ותעוזה אפשרויות העיצוב שמעניק החומר הן כמעט בלתי מוגבלות.
השילוב המקורי בין מתכות יקרות כזהב, כסף או פליז, ו/או חומרים דוגמת גומי, מוליד עיצוב מיוחד בעל מראה לא קונבנציונאלי מבחינת הצורה והחומר, דוגמת טבעות, תליונים ועוד.
לסיכום: הבטון הוא חומר טבעי וגמיש בעל יתרונות רבים המעניקים אפשרויות עיצוב מגוונות , כך שלא פלא שהוענקה לו הזדמנות להיכנס הביתה ולהוכיח אותם.
באדיבות: פורטל בית ונוי - פורטל התוכן המוביל לתכנון ועיצוב הבית
