ספורט אלגנט הוא אמנם מושג מעולם האופנה, אך
דיירי הבית השוכן בקיסריה בחרו בו כדי להגדיר את סגנונו ואת אופיו הרצוי של הבית
שעמדו לבנות.
איך מתכננים בית עבור
דיירים שהגדירו את רצונם לבית במראה "ספורט אלגנט"? האדריכלים גיא
וליקסון ודודי עזוז, מ"וי סטודיו אדריכלים" תפרו את התשובה במבנה שבולט
בין בתי הסביבה בה הוא ממוקם דווקא בשל חזותו המאופקת, ותכנונו מגלם שילוב מדויק
של פשטות נקייה עם עניין צורני ופתיחות לצד פרטיות
ההגדרה, הלא שגרתית
יש לומר, היוותה עבור האדריכלים גיא
וליקסון ודודי עזוז, בעלי "וי סטודיו אדריכלים" נקודת מוצא
ל"תפירת" קונספט תכנוני בהשראת סגנון הבאוהאוס התל-אביבי, תוך התייחסות
לבקשה נוספת של הדיירים לפרטיות מקסימאלית.
"העקרונות שהנחו
את התכנון" אומרים וליקסון ועזוז "היו: שמירה על פשטות
"ספורט-אלגנטית" כמבוקש, יצירת נוחות מגורים ותנועה ברורה בחלל, והפניית
תכנים ארכיטקטוניים פנימה, כך שהבית יהיה פתוח "כלפי עצמו" יותר מאשר אל
סביבתו".
רבים מהאלמנטים
ששולבו בבית תוכננו ע"י וליקסון ועזוז ייעודית עבורו ברוח הרעיון המוביל,
ובכלל זה דלת הכניסה, עמודי תאורה המלווים את שביל הכניסה אליו, פרטי המעקות
והמדרגות, גימורים ייחודיים לחומרים, ועוד.
היות והמגרש אינו
גדול- 685 מ"ר- וגינה גדולה הדורשת טיפול ממילא לא הייתה משאת נפשם של בני
הזוג, העמדת הבית עליו נעשתה תוך ניצול
כמעט מלא של קווי הבניין, אך עדיין הותירה מספיק מרחב ליצירת סביבה מגוננת התואמת-
משלימה את חזותו הנקייה ומספקת את צורכי דייריו.
מתאר המעטפת תוכנן
כ-7 גושים "קובייתיים" ולא זהים, החובקים פטיו מרכזי פתוח לשמים
כשביניהם זורמים מעברי תנועה אופקיים ואנכיים. כל אחד מהגושים מגדיר פונקציה של
חלל פנים כשנפחו ופתחיו נגזרים ממהותה ( Form Follows
Function כסיסמת הבאוהאוס),
וחיבורם זה לזה הוא באמצעות מוטיב של שקיפות: פתחים מאורכים המתנשאים עד
התקרה, מחדירים אור ומעניקים קשר עם החוץ מחד, ובשל ממדיהם הצרים יחסית משמרים
פרטיות מאידך.
המעטפת חופתה בטיח
אפור, החודר ומשמש אף בתוך הבית, כשהוא מדגיש גם בחללו הפנימי את מקומות החיבור
בין הגושים/הפונקציות. ככלל, האפור לגווניו, על ערכי ה"ענייניות" שהוא
משדר, הוא צבע מוביל בתכנון, כאשר בתוך כך משולבות בו נגיעות מדודות מאד של גווני
אדום וכתום- שילוב מפתיע למדי לכשעצמו, אותו מגדירים עזוז ווליקסון כ"סוג של
ניסוי ותעייה.
הרציונל לבחירתו נולד
מתוך רצון לשלב בתוך המרקם האפור מגע דינאמי המעניק חיות אך לא פרוע מידי, ובתוך
כך אף מבטא אותנו כמתכננים ואת רעיון הספורט אלגנט של בעלי הבית" ואכן, דואט
האדום והכתום מתגלה כקריצה בעלת עניין מיוחד המנוצלת אף כפרט ארכיטקטוני: אלמנטים
מבניים בולטים, דוגמת קורות, מודגשים באדום, ואלמנטים שקועים, דוגמת מרפסות הנכללות
בקו המעטפת, בכתום.
כל מערכות התשתית
ששולבו בתוך הבית ומחוצה לו, הוצנעו בתוך הקירות כך שלא נודע כי באו אל קרבם, כמו,
למשל, ארובת האח בחלל המגורים, או פתחי המרזבים ש"הולבשו" במלבני בטון
קטנים צבועים באדום כפרט ארכיטקטוני לכל דבר.
שביל מרוצף דק עץ מוליך
אל הבית, מלווה בשדרת ברושים צעירים בצדו האחד, וב"עמודי תאורה" נמוכים
בנויים מבטון ומחופים בטיח בצדו השני "העמודים, שגופי התאורה בהם תוכננו כפרט
מיוחד על ידינו, נוספו לקראת סוף הבנייה, לאחר שחסר לנו "משהו" בדרך
פנימה" מסבירים וילקסון ועזוז.
במבואה החיצונית
מוצבת פינת ישיבה קטנה ואדומה, ודלת כניסה שחורה ומרשימה, עשויה ברזל ומעוצבת
בתצורת פנלים רחבים עם מרווחים שקופים מהווה פתיח הולם לאשר עתיד להתגלות עם
פתיחתה: חלל פנים החושף תכנון מהודק ומדויק עד אחרון הפרטים, שאינו מותיר דבר ליד
המקרה.
החלל המרווח מתרכז
סביב פטיו רבוע תחום בקירות זכוכית, שכל אחת מצלעותיו גובלת עם אזור אחר: חדר
אוכל, מטבח, ומרחב מגורים גדול, המשתרע לכל רוחב הבית וכולל מבואת כניסה נדיבת
ממדים, פינת טלוויזיה, ואזור אירוח (סלון) הפונה אל הגינה שבחזית האחורית.
הצלע הרביעית גובלת
עם עומק הסלון ועם מעבר המקשר בינו ובין יחידת השינה הממוקמת "מאחוריו".
הפטיו אמנם לא נועד לישיבה, אך שקיפותו והיותו פתוח לשמים יוצקים לחלל הפנים
נוכחות משמעותית של סביבת חוץ, ועיצובו שמשלב חיפוי חצץ, צמחיית קנים מינימליסטית
ואלמנט מים נוסך רוגע המשמיע קול פכפוך מעודן, יוצר נוף פנימי בעל קסם מיוחד, יפני
משהו.
גרם מדרגות מרחף
הממוקם במרחב המגורים מוביל אל קומת גלריה בעלת שני אגפים המקושרים באמצעות גשר
צף: אגף ובו חדר עבודה פתוח, ואגף הכולל פינת קריאה ויחידת שינה לאורחים- "הצימר שלנו" בפי בעלי הבית.
כך, למעט יחידות
השינה שהינן יחידות סגורות בשל פרטיות מתבקשת, זרימת החלל משלבת מוטיב אנכי עם
מוטיב אופקי דומיננטי, ומתנהלת בקו "ארוך" ופתוח המקיים קשר עין ישיר
בין הפונקציות השונות, ומעניק דינאמיקה ויזואלית של זוויות מבט רבות ומשתנות.
עיצוב הפנים נרקם
במשותף עם בעלי הבית, כשהוא משלב את הרעיון הארכיטקטוני עם האמירה האישית ומתרגם
כראוי את הגדרת ה"ספורט אלגנט":
הידור מאופק ושילוב מאוזן בין מינימליזם וחמימות. גווניו חופפים את גווני מעטפת החוץ- אפור עם נגיעות אדומות,
החומריות העיקרית מורכבת מריצוף עץ מרבאו
חום-אדמדם ומתכת המשמשת במעקות ובפתחים, ותאורת החלל מתקבלת מספוטים ומגופים
שקועים בעיצוב הי טק עדכני לצד גופים דקורטיביים היוצרים מוקדי אור רכים.
פריטי הריהוט
מאופיינים בסגנון קלאסי אנין המעיד על טעם מגובש, ומוקד מרשים במיוחד מהווה ספרייה
גדולה הנמשכת לכל גובהו של החלל עד רום תקרת הגלריה.
מדפיה, המאכלסים כמות
נכבדה של ספרים, מחופים בפורניר אדום כ"תשובה פנימית" לשילוב הגון האדום
במעטפת החוץ, והתקנתם, שנעשתה תוך הותרת מרווח קטן מהקיר, נוצלה לשילוב תאורה
מעודנת המעשירה את מראה הספרייה בממד נוסף ומדגישה את תכניה.
נוחות במיטבה מייצגים
המטבח המרווח וחדר האוכל הסמוך אליו, בו מרבים בעלי הבית לארח "סביב
השולחן" ומעדיפים לעשות זאת בחלל ייעודי ונפרד. המטבח, המאובזר למשעי ומעוצב
בשפה נקייה ומודרנית על טהרת הגון האפור, עשוי פורמייקה וכולל שלוש יחידות אורכיות
מקבילות זו לזו עם מעברי גישה נוחים ביניהן: יחידת כיור צמודה לקיר עם משטח
נירוסטה גדול וחיפוי זכוכית חלבית, יחידת אי רחבה במיוחד המשמשת לצורכי בישול
והכנה, כמו גם כדלפק אכילה, ויחידת ארונות ואביזרים המשתרעת על פני קיר שלם.
חדר האוכל הממוקם בניצב למטבח, קרוב דיו לצורך נגישות נוחה, הינו חלל אינטימי ומזמין כראוי למהותו: את מירב שטחו תופס שולחן אוכל גדול מימדים ומכובד למראה המעוצב כציטוט של פרנק לויד רייט, וכניגוד מעניין הכיסאות סביבו מפתיעים בגונם הצהוב ובעיצובם הקליל.
דגש מיוחד העניק
העיצוב לחדרי הרחצה והשירותים, שכל אחד מהם הוא סימפוניה ויזואלית בפני עצמה.
שירותי האורחים
לדוגמה, מעוצבים בסגנון מהודר עד דרמטי, המשלב ריצוף וחיפוי בצפחה שחורה בגימור סילר
מבריק, כלים סניטאריים לבנים ונגיעות אדומות במשטח הכיור ובפריטים משלימים, וזה של
יחידת ההורים, סוג של "סלון" מפנק, מאופיין במראה אוורירי ומרחף, שמתקבל
מעיצובם ומאופן התקנתם של הברזים (ללא פיה), הכלים הסניטאריים ויחידות האחסון. פרט
פונקציונאלי כאן (ובחדרי הרחצה הנוספים) הם אריחי דק המיועדים לבריכות שמשמשים
לריצוף המקלחון.
יחידת השינה מזמנת
הפתעה בדמות תמונת מים כחולים הנגלים דרך חלקו התחתון של קיר המעטפת הגובל בגינה:
שני פתחים צרים מלווים אותו לכל אורכו, אחד בחלקו העליון חושף נוף שמים, והשני
בתחתיתו, נושק לרצפה וחושף נוף מים. המראה הלא צפוי מתקבל מבריכת שיקוף שתוכננה
בשטח הגינה בצמוד לקיר, כך שניתן לצפות בה מחדר השינה "ללא סוף" למרות
שבפועל מדובר בבריכה צרה למדי.
הבריכה ותכני הרוגע
שמעניק אלמנט המים הינם חלק בלתי נפרד מרעיון תכנונו של הבית- בריכה ללא "רעש"
שערכה טמון באווירה הרוגעת שהיא משרה במרחב כולו, הפנימי והחיצוני, וככזו היא
משתלבת היטב בגן המגלם זיקה לגן יפני מינימליסטי.
למעט חלקת דשא קטנה
ודק עץ המשמש ברחבת ישיבה ביציאה מחלל המגורים, שטחו מחופה חצץ והצמחייה שנשתלה בו
מסתכמת בעצי פרי שנשתלו בפיזור המשמר את המרחב.
כשיורדת החשיכה, ואת
הבית עוטפת תאורת חוץ המשווה לגוני האדום והכתום נוכחות קסומה ומתוכו פנימה בוקעת
תאורת הפנים, מקבל התכנון את מלוא משמעות הרעיון שעמד בבסיסו, ועוד הרבה יותר מזה.
באדיבות: פורטל בית ונוי - פורטל התוכן המוביל לתכנון ועיצוב הבית
