בכדי ליהנות מהחומרים באתר\להוסיף תגובה עליך להיות משתמש רשום
אני משתמש קיים
אני משתמש חדש
מה עכשיו?
חברות שיעניינו אותך
הוסף נושא חדש
הוסף תגובה
צור קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה
ובנוסף מאמרים ופורומים בנושאי הבנייה והעיצוב עם מיטב אנשי המקצוע בארץ
מגזין מקצועי
רוצים להעלות תוכן, חדשות, אירוע או כל דבר שיעניין את הגולשים? שלחו אלינו
נספח א לחוק התכנון והבניה (תיקונים לחוק), התשמ"א - 1981
מאת: א.בן עזראנספח א' לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18) התשמ"א-1981
8.(א)חוק זה יחול על בעל במשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, של מקרקעין הנמצאים בתחום תכנית אשר אושרה קודם תחילתו, אך לא יותר משש שנים קודם תחילתו, או הגובלים עמו, אם התכנית אושרה בעת שהמקרקעין היו בבעלות או בחכירה לדורות בידי אותו בעל ובלבד שטרם בוצעה בהם כל הבניה וטרם נעשה בהם מלוא השימוש כפי שהותרו לראשונה בתכנית כאמור; ואולם לענין האמור בסעיף זה, יובאו בחשבון, לענין ההשבחה, רק אותן זכויות לפי התכנית, אשר טרם נוצלו ערב תחילתו של חוק זה; לענין הבעלות או החכירה לדורות בעת אישור התכנית, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין או ללא תמורה, כדין המעביר.
(ב)על חיוב בהיטל לפי סעיף קטן (א), ניתן לערער בפני בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45יום מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים, בנימוק
שהחיוב אינו סביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדקה
להטילו; בית המשפט רשאי לאשר את החיוב, לבטלו או להפחיתו, הכל כפי שייראה לו צודק; על ערעור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 14 (ד) של התוספת השלישית לחוק העיקרי.
(ג)מס השבחה שסכומו נקבע על פי פקודת בנין ערים, 1936 (להלן – הפקודה), לפני תחילתו של חוק זה, בין בהסכם, בין בפסק בוררות ובין בפסק דין סופי של בית משפט, ייחשב בהיטל השבחה על פי החוק העיקרי; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתקפם של הסדרים לתשלום שנעשו עקב קביעת המס האמור.
(ד)מי שחייב בהיטל ההשבחה לפי הוראות סעיף זה לא יהיה זכאי לטעון שחלף המועד שנקבע בפקודה לדרישת תשלום מס השבחה.
(ה)לגבי מקרקעי ישראל כמשמעותן בחוק יסוד: מקרקעי ישראל שלא הוחכרו בחכירה לדורות, יהא מינהל מקרקעי ישראל רשאי להאריך עד יום ח' בטבת התשמ"ה (1 בינואר 1985), את ההסדר בדבר התשלומים לרשויות מקומיות שהיה קיים לפני יום התחילה האמור, ותשלומים אלה יבואו לכל דבר במקום היטל השבחה לגבי מקרקעין כאמור.
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 26) התשמ"ח-1988
1.בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965' ( להלן – החוק העיקרי) –
(1)אחרי הגדרת "דרך" יבוא:
"הנדסאי" – כמשמעותו בתקנות מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח-1958 2".
(2)בהגדרת "תכנית", בסופה, יבואו "לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה".
2.אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:
1א.(א)"פרסום בעתון" לענין חוק זה, פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי; במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
(ב)לענין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את הרוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.
(ג)הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת "הודעה בענייני תכנון ובניה"."
3.בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
" (א) שר הפנים ימנה, ליד כל ועדה מחוזית, מתכנן מחוז ומזכיר לועדה."
4.אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
10א.לכל מחוז תהיה רשות רישוי מחוזית, וזה הרכבה:
(1)יושב ראש הועדה המחוזית או מי ששר הפנים מינה לפי סעיף 7(א) (1) לנציגו:
(2)מתכנן המחוז:
(3)עורך דין שמינה שר המשפטים".
5.בסעיף 11 לחוק העיקרי –
(1)בסעיף קטן (א), במקום "סעיף 7(א)(10)" יבוא "סעיף 7(א)(10)" ובסופו יבוא: " אחת מועדות המשנה תהיה מוסמכת לשמוע התנגדויות לתכנית שהוגשו לפי סעיף 100.";
(2)בסעיף קטן (ד), במקום "חבר ועדה רשאי לדרוש בכתב, תוך שבעה ימים מיום מסירת ההחלטה לידו" יבוא " שני חברי ועדה מחוזית לפחות רשאים לדרוש בכתב, תוך שבעה ימים מיום מסירת ההחלטה לידם".
___________________
נתקבל בכנסת ביום י"ב באב התשמ"ח ( 26 ביולי 1988); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בה"ח 1817, התשמ"ז.
6.בסעיף 12 לחוק העיקרי –
(1)בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "למעט הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המחוזית,האמורה בסעיף קטן (ג)";
(2)אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)רשות הרישוי לענין מרחב תכנון מחוזי, תהא רשות הרישוי המחוזית, כאמור בסעיף 10א".
7.בסעיף 18 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ז), במקום פסקה (5) יבוא:
"(5)המצאת חוות דעת בקשר להתנגדות כאמור בסעיף 106".
8.בסעיף 20 לחוק העיקרי –
(1)במקום כותרת השוליים יבוא: "מהנדס ומזכיר הועדה המקומית":
(2)סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יסומנו (ב) ו-(ג), כסדרם, ולפניהם יבוא:
"(א)ועדה מקומית תמנה מהנדס לועדה שיהיה מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח-1958, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה; בועדה מקומית לפי סעיף 18, יכול שמהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה המקומית".
9.בסעיף 28 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית."
10.במקום סעיף 30 לחוק העיקרי יבוא:
"רשות רישוי - יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי סעיף 145."
11.האמור בסעיף 36 לחוק העיקרי יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב)במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה."
12.בסעיף 39 לחוק העיקרי, במקום " או של ועדה מקומית" יבוא " של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית".13. בסעיף 42 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על עף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המנין החוקי בישיבות רשות רישוי מחוזית, מקומית או מיוחדת הוא כל חברי הרשות; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה של רשות רישוי מחוזית, רשאי יושב ראש הישיבה לדחותה לשלושים דקות; לאחר עבור זמן זה, תהא הישיבה כדין אם השתתפו בה שני חברים".
14.בסעיף 44 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "או בתקנות לפיו".
15.בסעיף 77 לחוק העיקרי, במקום "" ובשני עתונים יומיים" יבוא "ובעתון" ובמקום "תחום התכנית או השינוי המוצעים" יבוא "תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א".
16.בסעיף 83 לחוק העיקרי, בסופו, יבוא: "אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית, אלא אם כן הועדה המחוזית החליטה אחרת."
17.במקום סעיף 89(א) לחוק העיקרי "(א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א".
18.בסעיף 103 לחוק העיקרי, במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) בכל תכנית אחרת – למשרדי הועדה המחוזית שבה נמצא מרחב התכנון המקומי הכולל את תחום התכנית; העתק ההתנגדות יומצא לועדה המקומית הנוגעת בדבר."19. במקום סעיף 106 לחוק העיקרי יבוא:
(א)הוגשה התנגדות, רשאית ועדה מקומית להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצא לה העתק ההתנגדות, לפי סעיף 103הועדה המקומית תשלח למתנגד העתק מחוות דעתה.
(ב)ועדה מחוזית שעליה הוגשה התנגדות רשאית לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה,או לשנות את הוראות התכנית ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות, אך אם היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעתה, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא תכריע בהתנגדות לפני שתתן לאותו אדם הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ג)ועדה מחוזית שאליה הוגשו התנגדויות זהות במהותן, רשאית לשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתה מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; הועדה רשאית להחליט כי תימנע משמיעת ההתנגדות שיש בה חזרה על התנגדות קודמת ששמעה או שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית; כן רשאית הועדה למנות חוקר לשמיעת התנגדויות, כאמור בסעיף 107א.
20.במקום סעיף 107 לחוק העיקרי יבוא:
107.לדיון בהתנגדות יוזמנו המתנגד, מגיש התכנית, מהנדס הועדה המקומית או נציגה, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני הועדה; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי.
21.אחרי סעיף 107 לחוק העיקרי יבוא:
107א.(א)בסעיף זה, "חוקר" – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:
(1)עורך דין בעל ותק של חמש שנים;
(2)מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח-1958, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;
(3)מי שהיה יושב ראש ועדה מקומית או מחוזית במשך חמש שנים לפחות;
(4)בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.
(ב)ועדה מחוזית הדנה בהתנגדויות לתכנית, רשאית למנות חוקר לשמיעת התנגדויות שהוגשו לועדה אם היא סבורה כי נוכח מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן; נתמנה חוקר כאמור, לאחר שהועדה החלה בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בועדה.
(ג)לא מינתה ועדה מחוזית חוקר והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי היה לעשות כן לגבי תכנית פלונית, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש הועדה המחוזית בענין.
(ד)החוקר יגיש לועדה תמצית התנגדויות והמלצותיו לגביהן; על שמיעת ההתנגדויות יחולו הוראות סעיף 107.
(ה)שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.
22.במקום סעיפים 108 ו-109 לחוק העיקרי יבוא:
108.(א) הועדה המחוזית תחליט לאשר תכנית הטעונה אישורה, עם או בלי שינויים או בתנאים שתקבע או לדחותה, רק לאחר סיום השמעת התנגדות אם היו כאלה וההכרעה בהן.
(ב)הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי סעיף 106.
(ג)הופקדה תכנית הטעונה אישור הועדה המחוזית ולא הוגשה התנגדות תוך התקופה הקבועה בסעיף 102, יראו את התכנית כאילו אושרה על-ידי הועדה המחוזית, בתום 60ימים מהתקופה האמורה, זולת אם החליטה הועדה בתוך 60 הימים האמורים.
109 .(א) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית, תעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים. השר רשאי להורות תוך 90 ימים מיום הפקדת התכנית כי התכנית טעונה אישורו. החליט השר כאמור, יודיע על כך לועדה המחוזית ולועדה המקומית הנוגעות בדבר תוך התקופה האמורה.
(ב)החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 90 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.
109 א.(אועדה המחוזית תחליט לאשר או לדחות תכנית מיתאר מקומית תוך שנה מיום פרסום דבר הפקדתה והיא תחליט לאשר או לדחות תכנית מפורטת תוך שמונה חדשים מיום פרסום דבר הפקדתה; שר הפנים או מי שהסמיך לכך רשאי להאריך את התקופות האמורות בחודשיים נוספים.
(ב)לא החליטה הועדה המחוזית כאמור, יועברו סמכויות בדיקת התכנית ואישורה, לרבות שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן, לועדה להשלמת תכניות שתתמנה לכל תכנית כאמור על ידי יושב ראש הועדה המחוזית תוך 30 ימים מתום המועדים הקבועים בפסקה (א); הועדה תהא מורכבת מנציג שתמנה הועדה המחוזית, מנציג שתמנה הועדה המקומית, מקרב עובדיה או שלא מקרב עובדיה, שייקבע על ידי יושב ראש הועדה המחוזית מתוך רשימת נציגים שהשר יפרסם ברשומות; נציג שר הפנים יהיה יושב ראש הועדה והוא ימנה מזכיר לועדה מתוך עובדי הועדה המקומית.
(ג)הועדה להשלמת תכניות רשאית להמשיך בהליכים לבדיקת התכנית ואישורה מהשלב אליה הגיעה הועדה המחוזית".
23.בסעיף 111 לחוק העיקרי, במקום "וכן רשאי הוא" יבוא " שני חברי הועדה כאחד רשאים" ובמקום
הסיפה החל במילים "חמישה עשר יום" יבוא "שלושים ימים מיום אישור התכנית על ידי הוועדה המחוזית; העורר ישלח העתק מהערר אל שר הפנים".
24.סעיפים 112 ו-113 לחוק עיקרי – בטלים.
25.אחרי סעיף 119 לחוק העיקרי יבוא:119א.ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי סעיף 77 וכן
תנאים לפי סעיף 78 החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות תשלום היטל השבחה.
26.בסעיף 122 לחוק העיקרי, בפסקה (4), בסופה יבוא: "אולם רשאית הועדה המחוזית לקבוע כי ההחלטה
בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית המפורטת שהוכנה לפי סימן זה תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי הקרקע והועדה המקומית על בורר מוסכם, תמנה אותו הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרשה זאת הועדה המחוזית או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 3, בכפוף לאמור בסעיף זה."
27.בסעיף 125 לחוק העיקרי -
(1)בכותרת השוליים, בסופה, יבוא " על פי תכנית מפורטת";
(2)במקום " מהיום שהועבר אליו העתק התכנית כאמור" יבוא "מהיום שהועברה אליו תכנית הכשרה לרישום על פקודת המודדים4 וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 5, התואמת את התכנית לחלוקה חדשה שאושרה".
28.בסעיף 134 לחוק העיקרי, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)(1), המלים " באישור שר הפנים" – יימחקו.
29.בסעיף 136 לחוק העיקרי – בטל.
30.בסעיף 141 לחוק העיקרי, במקום המלים " על פי כל חוק" יבוא " על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי פקודת המודדים וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, התואם".
31.בסעיף 145 לחוק העיקרי –
(1)כל מקום שבו נאמר "הועדה המקומית" יבוא אחריו " או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין".
(2)במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לרשות הרישוי המקומית וזו לא תיתן את ההיתר, אלא אם כן העבודה או שימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכנית ולתקנות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין הנדונים; רשות הרישוי המקומית רשאית להעביר את הבקשה להחלטת הועדה המקומית.
(3)אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ד)אישור מוסד תכנון בקשה להיתר וקויימו התנאים המוקדמים שנקבעו על-ידי רשות התכנון, לא יעוכב מתן ההיתר אם נתמלאו לגביו כל דרישות החוק והתקנות, ושולמו
האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חקוק, בגין הנכס שאליו מתייחס ההיתר או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום כאמור, בכפוף להוראות כל דין; הועדה המקומית תודיע למבקש ההיתר תוך ארבעה עשר יום מהיום שביקש זאת, את פירוט החיובים כאמור.
(ה)מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפניים בתקנות".
32.במקום סעיף 146 לחוק העיקרי יבוא:146. (א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.
(ב)היתר לשימוש חורג המתיר שימוש שלא הותר בתכנית או בתקנה אחרת לפי חוק זה, טעון אישור הועדה המחוזית; הועדה המחוזית תיתן את החלטתה תוך 120 יום מהמועד בו אישור הועדה המקומית הובא לידיעתה; לא נתנה הועדה המחוזית החלטתה תוך 120 יום, יראו את הבקשה כמאושרת על ידי הועדה המחוזית ובלבד שלא הוגשו התנגדויות לבקשה."
33.בסעיף 147 לחוק העיקרי, בסופו, יבוא: "או לענין בניה לצרכי חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות, ספורט או מיקלוט".
34.בסעיף 149 לחוק העיקרי -
(1)בכותרת השוליים, במקום "תנאים" יבוא "תנאים מוקדמים";
____________________
3.ס"ח התשכ"ח.
4.חא"י, כרך ב'.
5.ס"ח התשכ"ט.
(2)בפסקה (1), במקום "בשלושה עתונים יומיים" יבוא "בעתון" ובסופה יבוא: "יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לפטור בקשה מסויימת או סוגים מסויימים של בקשות מחובת הפרסום בעתון, כולה או מקצתה, אם שוכנע כי בנסיבות הענין אין צורך בכך; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א";
(3)בפסקה (2), במקום "ההודעה הוצגה" יבוא "הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה".
(4)אחרי פסקה (2) יבוא:
(2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת ההתנגדות לועדה המקומית -
(א)כל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
(ב)לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
(ג)לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדת ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;
(2ב)בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי סעיף 100(3).
35.במקום סעיף 151 לחוק העיקרי יבוא: 151.(א)לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין.
(ב) תוספת אחוזי בניה מעבר לקבוע בתכנית שהופקדה לאחר כ"ד באדר א' התשמ"ט (1 במרס 1989), היא סטיה ניכרת; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב כסטיה ניכרת לענין סעיף זה".
36.בסעיף 152 לחוק העיקרי –
(1)האמור בסעיף יסומן (ב) ולפניו יבוא:"(א) מי שנפגע על ידי סירוב של רשות הרישוי המקומית לתת היתר לפי פרק זה, רשאי לערור לפני רשות הרישוי המחוזית תוך שלושים ימים מיום שבו הודע לו על הסירוב; לא החליטה רשות הרישוי המקומית בבקשה, תוך המועד הקבוע בסעיף 157, יראו זאת כסירוב; החלטה של רשות הרישוי המחוזית תבוא במקום החלטת רשות הרישוי המקומית ותהא סופית; לא החליטה רשות הרישוי המחוזית תוך שלושה חודשים – יחולו הוראות סעיף 157 בדבר העברת הבקשה לועדה המחוזית."
(2)בוטל
37.בסעיף 153 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) לדיון בערר לפי פרק זה, יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד להיתר ונציגי רשות הרישוי המקומית, או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו, יתקיים הדיון בפניהם, ורשאים הם להשמיע בפני רשות הרשות המחוזית, או בפני הועדה המחוזית, לפי הענין, את טענותיהם."
38.בסעיף 157 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) לא החליטה רשות רישוי מקומית, או ועדה מקומית, לפי הענין, בבקשה לתת היתר לפי פרק זה, תוך שלושה חדשים מיום הגשתה, רשאי המבקש להגיש את בקשתו לרשות הרישוי המחוזית או לועדה המחוזית, לפי הענין, וזו תנהג בבקשה כאילו הועברה להכרעה אליה; אולם אם ראתה שיש הצדקה לעיכוב במתן ההחלטה מצד רשות הרישוי המקומית או הועדה המקומית, תחזיר את הדיון בבקשה לרשות הרישוי המקומית או הועדה המקומית לפי הענין והיא תחליט בה תוך שלושה חדשים נוספים."
39.אחרי סעיף 158ו לחוק העיקרי יבוא: 9 ס"ח התשל"ו, עמ' 24.ספר החוקים 1259, י"ג באב התשמ"ח, 27.7.1988
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 27), התשמ"ט-1989
1.בסעיף 151(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 1, במקום "כ"א באדר א' התשמ"ט (1 במרס 1989)" יבוא "כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989)".
2.(א)בסעיף 50 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 26), התשמ”ח-1988 2 (להלן – החוק המיתקן), במקום "46(2)" יבוא "47(2)".
(ב)בסעיף 51 לחוק המיתקן -
(1)בסעיף קטן (א), במקום "ו-47 יבוא "47 ו-50";(2)בסעיף קטן (ב), במקום"ששה חודשים" יבוא "עשרה חודשים".
3.(א)תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 2(1), ביום כ' בשבט התשמ"ט (26 בינואר 1989).
(ב)תחילתו של סעיף 2(1) ביום פרסומו של החוק המיתקן.
יצחק שמיר - ראש הממשלה
אריה דרעי - שר הפנים
חיים הרצוג - נשיא המדינה
1 ס"ח התשל"ג, עמ' 16.
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 26) (תיקון), התשמ"ט-1989
1.בסעיף 36 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 26), התשמ”ח-1988 1 (להלן – החוק המיתקן), פיסקה (2) –
בטלה.
2.האמור בסעיף 52 לחוק המיתקן יסומן (ג) ולפניו יבוא:
(א) בקשה למתן היתר, הקלה או שימוש חורג, או ערר לפי פרק ה' לחוק העיקרי, שהוגשו לפני תחילתו של חוק זה, ימשיכו לדון בהם על פי הוראות החוק העיקרי כנוסחו לפני תחילתו של חוק זה.
(ב)סעיפים 22, 24 ו-28 לחוק זה לא יחולו על תכניות שהופקדו לפני תחילתו, ויחולו עליהןהוראות סעיפים 108, 109, 112, 113 ו-134 לחוק העיקרי כנוסחן לפני תחילתו של חוק זה.
3.תחילתו של חוק זה ביום של החוק המיתקן.
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (תיקון עקיף 29)
___________________
נתקבל בכנסת ביום י"ח באייר התשמ"ט (23 במאי 1989); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 1929, מיום ו' באייר התשמ"ט (15 במאי 1989).
1 ס"ח התשמ"ח, התשמ"ט
ספר החוקים 1275, כ"ה באייר התשמ"ט, 30.5.198912
.בסעיף 69(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"א-1965 1, אחרי "מרכזת טלפונים" יבוא "מיתקן לחלוקת דברי דואר".
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (תיקון עקיף 30)
7.בחוק תכנון בסעיף 48א(א), במקום "ממלא מקום" יבוא "ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד
תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד".
8.חוק התיאום המודולרי, התשל"ג-1972 2 – בטל.
9.שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
10.תקפו של חוק זה, למעט סעיף זה וסעיפים 6, 7 ו-8 יפקע בתום שנתיים מיום התחילה, ואולם לגבי תכנית שהוחל בדיון בה לפני כן לפי חוק זה, ימשיכו לחול הוראות חוק זה בכל הנוגע להליכי אישורה.
ספר החוקים 1323, כ"זבתמוז התש"ן, 20.7.1990
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 31) (תכנית לשימור אתרים), התשנ"א-1991
1.אחרי סעיף 76 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1 (להלן – החוק העיקרי), יבוא:
"סימן ה'1: תכנית לשימור אתרים
76א.על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות התוספת הרביעית".
2.בתוספת השלישית, בסעיף 13, בסופו, יבוא "ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי התוספת הרביעית".
הרביעית".
3.אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא:
_____________
נתקבל בכנסת ביום כ"א בסיוון התשנ"א (3 ביוני 1991); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2045, מיום כ"ו באדר התשנ"א (12 במרס 1991.
1.בתוספת זו, "אתר" – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון
הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.
2.(א)דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור).
(ב)תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף לסעיף 3.
3.(א)ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים).
(ב)הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה מחוזית.
(ג)הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו על הדחיה.
4.הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות סעיפים 77, 78 ו-79 לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
לענין זה, "תקופת הכנה" – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה.
5.החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים.
6.בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות של האתר.
7.(א)בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן בהתאם להוראות התכנית לשימור.
(ב)בסעיף זה, "שינוי" – כל פעולה הטעונה היתר לפי סעיף 145 לחוק, לרבות "שינוי פנימי" – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור.
8.(א)נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי סעיפים 197 ו-198,והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור.
(ב)לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור.
9.(א)נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור בסעיף 197,ולפי הוראות סעיף 200 לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 2 (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג); זכאי לפטור לפי הפקודה הוא מי
שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע.
(ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
(ג)מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור.
10.כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
(1)ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי סעיף 18 לחוק – ראש הרשות או יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי סעיף 19 לחוק – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב-ראש;
(2)שלושה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
(3)עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
(4)מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא בעל דעה מייעצת.
11.לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה
או נציגיהם.
12.(א)ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים).
(ב)ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון.
(ג)רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון.
(ד)הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
(ה)הוראות סימן ו' בפרק ב' לחוק יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים
המחוייבים.
13.בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי סעיפים 12, 14 ו15-, תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שבמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידיה לעשות כן.
14.(א)סברה הועדה לשימור אתרים, על-פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור האתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר מיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן.
(ב)היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, התשלב-1972 3 (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 70 לחוק האמור.
(ג)בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין.
(ד)לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג).
(ה)לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות בסעיף 257 לחוק.
15.(א)לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור בסעיף 14, וסברה הועדה על פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו.
(ב)לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית.
(ג)לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור.
(ד)(1)הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר;
(2)הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין,בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
(3)מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
(ה)לא נקבעו הוראות מיוחדות בתוספת זו, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 4, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של הממשלה או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה.
16.(א)הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטות שנתקבלו לפי סעיפים 9, 14 או 15(א), רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות.
(ב)(1)ועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 9, רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו.
(2)ועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 14, רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות בסעיף, וכן להורות על חלוקה שונה של הוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין.
(3)ועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 15(א), רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו.
(ג)הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
(ד)על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב), ניתן לערער לפני בית המשפט העליון לאחר קבלת רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון.
17.הוראות תוספת זו באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן."
ספר החוקים 1359, ל' בסיון התשנ"א, 21.6.1991
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 32), התשנ"א-1991
1.בסעיף 258 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1, בסופו יבוא "ואולם בהליכים לפי פרק י' ייצג את הועדה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך."
2.בסעיף 264 לפקודת העיריות [נוסח חדש] 2, במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:(1) להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר בחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 3, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לענינים מקומיים, כאמור בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 4;
(2)להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפי כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לענינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, ייצג העירייה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.
נתקבל בכנסת ביום י"ב באב התשנ"א (23 ביולי 1991); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2060, מיום י"ב בתמוז התשנ"א ( 24 ביוני 1991)
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 33), התשנ"א-1991
1.בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1 (להלן – החוק העיקרי) – (1)לפני הגדרת "ביטיחות הטיסה" יבוא:
"אדריכל רשוי" – כמשמעותו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים;
(2)במקום הגדרת "הנדסאי" יבוא: :"ההנדסאי" – כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, והוא רשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים המוסמכים כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;";
(3)אחרי הגדרת "הקלה" יבוא:"חוק המהנדסים והאדריכלים" –:"חוק המהנדסים והאדריכלים" – חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 2 ;
"מהנדס הועדה" – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה."
2.בסעיף 145 לחוק העיקרי –
(1)אחרי סעיף קטן (א) יבוא;"(א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; הבקשה תוגש בטופס שפרטיו ונספחיו נקבעו בתקנות.";
(2)בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא: "ואולם אם הוגשה בקשה להיתר לפי פרק ה'3, תודיע רשות הרישוי למבקש את פירוט החיובים תוך שבעה ימים."
3.בסעיף 157א לחוק העיקרי –
(1)אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:(ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנע כי המבנה נושא הבקשה
בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מה הוא מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.
(ה2)על מבנה שנבנה לפי היתר שניתן לפי הוראות פרק ה'3 יחולו הוראות אלה:
(1)בקשה לרשות מאשרת לתת אישור לפי סעיף זה תוגש בחתימת המורשה להיתר כמשמעותו בפרק ה'3 שערך את הבקשה להיתר ויצורף לה תצהיר של המורשה להיתר שבו יצויין כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה וכי הוא ראוי לשימוש;נתמנה כאחראי על בקורת הבניה מורשה להיתר שלא ערך את הבקשה להיתר, יחתום גם הוא על הבקשה לרשות המאשרת ועל התצהיר;
(2)הרשות המאשרת תיתן את האישור תוך עשרה ימים מיום שהוגשה לה הבקשה, אלא אם כן הודיעה בכתב בתוך המועד האמור לחברה, לספק המים או למנהל, כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק ובתקנות לצורך חיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לפי הענין ותפרטם; העתק מההודעה ישלח למורשה להיתר
נתקבל בכנסת ביום י"ג באב התשנ"א (24 ביולי 1991); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2038, מיום ה' באדר התשנ"א ( 19 בפברואר 1991).
(3)לא נתנה הרשות המאשרת אישור בתוך המועד האמור בפסקה (2), או לא הודיעה על התנגדותה לחיבור כאמור באותה פסקה, ניתן לפנות, לאחר המועד האמור, ישירות לחברה,לספק המים או למנהל ולבקש חיבור המבנה כאמור, ובלבד שיתקיימו גם בבקשה זו הוראות פסקה (1); עשה כן ניתן יהיה לחבר את המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לפי הענין, גם בלא אישור הרשות המאשרת, אלא אם כן קיימת מניעה אחרת לפי כל דין, והרשות המאשרת או מי שנתבקש לחבר את המבנה לחשמל, למים או לטלפון הודיעו על כך בכתב למבקש החיבור." ;
(2)במקום סעיף קטן (ז) יבוא:"(ז)הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי לערור לפני רשות הרישוי המחוזית תוך שבעה ימים מהיום שבו הודע לו על סירוב או ההוראה; רשות הרישוי המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ובלבד שניתנה הזדמנות לרשות המאשרת להציג עמדתה בפניה."
4.אחרי פרק ה'2 לחוק העיקרי יבוא:
חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 (תיקון עקיף 34)
במקום סעיף 20 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, יבוא:
20.(א)בועדה מקומית לפי סעיף 18, מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.
(ב)במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס לפי חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991 3.
(ג)מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה".
ספר החוקים 1370, כ"ג בחשוון התשנ"ב, 31.10.1991
ספר החוקים 1368, י"ב באלול התשנ"א, 22.8.1991
חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 (תיקון עקיף 35)
5.בחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 2 –
(1)בסעיף 7(א), אחרי פסקה (8) יבוא:"(8א) נציג השר לאיכות הסביבה;"
(2)בסעיף 2(א) לתוספת השניה, אחרי "שר הבטחון ימנה נציג אחד" יבוא "השר לאיכות הסביבה ימנה נציג אחד".
6.סעיפים 1 עד 3 של חוק זה, לא יחולו על תכניות שהוחלט להפקידן לפי החוק העיקרי, כנוסחו לפני תחילתו של חוק זה.
ספר החוקים 1391, כ' באדר התשנ"ב, 25.3.1992
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 36), התשנ"ג-1992
1.בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
(ו) (1)שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה;
(2)לענין פרק י', עבודה שבוצעה או מיתקן שהוקם כאמור בפסקה (1), ללא הרשאה על פי התקנות או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או כסטיה מהיתר, לפי הענין;
(3) עבודות שבוצעו או מיתקנים שהוקמו על פי הרשאה כאמור בפסקה (1), יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת."
נתקבל בכנסת ביום ז' בטבת התשנ"ג (31 בדצמבר 1992); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2147, מיום כ"ב בחשון התשנ"ג (18 בנובמבר 1992).
ספר החוקים 1406, י"ד בטבת התשנ"ג, 7.1.1993חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 37), התשנ"ד-1994
1.בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1 (להלן – החוק העיקרי) –
(1)במקום הגדרת "דרך" יבוא:
"דרך" – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;";
(2)אחרי הגדרת "חוק המהנדסים והאדריכלים" יבוא:
"יועץ סביבתי" – נציג השר לאיכות הסביבה בועדה מחוזית;
נתקבל בכנסת ביום ב בניסן התשנ"ד (14 במרס 1994); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2158, מיום ה' בשבט התשנ"ג (27 בינואר 1993).
"מבנה דרך" – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה;"
(3)אחרי הגדרת "מוסד תכנון" יבוא:
"מסילת ברזל" – כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972 2, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה"
"מיתקני דרך" – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך; אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה ותמרור;
"מיתקני תשתית" – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות 3, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 4
(4)אחרי הגדרות "תכנית" יבוא:
"תכנית דרך" – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילת ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר; בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנודעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה;
"תסקיר השפעה על הסביבה" או "תסקיר" – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות".
2.בסעיף 78 לחוק העיקרי, במקום "פורסמה ההודעה" יבוא "פורסמה ברשומות הודעה כאמור בסעיף 77
בפרק ג' לחוק העיקרי, אחרי סימן ו' יבוא:
1.בסעיף 238(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1 -
(1)בפסקה (2), במקום "משלושים ימים" יבוא "משישים ימים";
(2)בפסקה (3), במקום "שבועיים" יבוא "שלושים ימים";
נתקבל בכנסת ביום ד' בניסן התשנ"ד (16 במרס 1994); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2245,מיום כ"ז בשבט התשנ"ד (8 בפברואר 1994).
חוק התכנון והבניה, (תיקון מס' 39), התשנ"ד-1994
1.בחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1, אחרי סעיף 158א יבוא:א1. (א) בסעיף זה – "דירה" – כהגדרתה בסעיף 145(א)(2);
"מקום חניה" – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.
(ב)לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.
(ג)המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה."
ספר החוקים 1471, כ"ט בתמוז התשנ"ד, 8.7.1994
חוק התכנון והבניה, (תיקון מס' 40), התשנ"ה-1994
1.בחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1, אחרי סעיף 158א יבוא:158א1. (א) בסעיף זה, "בית שימוש ציבורי" – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב.(ב)בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.
(ג)שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה."
2.תקנות ראשונות לענין חוק זה יגיש שר הפנים לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תוך ששה חודשים מיום פרסום חוק זה ברשומות.
נתקבל בכנסת ביום י"ז בטבת התשנ"ה (20 בדצמבר 1994); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2317, מיום כ' בחשון התשנ"ה (25 באוקטובר 1994).
ספר החוקים 1496, כ"ה בטבת התשנ"ה, 28.12.1994
חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1995
1.בחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1, אחרי פרש י' יבוא:
פרק י1: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע"מ
255א.בפרק זה –
"חוק הזכיון" – חוק זכיון ים המלח, התשכ”א-1961 2;
"שטר הזכיון" – שטר הזכיון שבתוספת לחוק הזכיון;
"בעל הזכיון" – כהגדרתו בשטר הזכיון ולרבות בעל זכיון משנה;
"בעל זכיון משנה" – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי סעיף 5 לשטר הזכיון;
"ים המלח" – כהגדרתו בשטר הזכיון;
"קרקעות חכורות" ו"קרקעות שמורות" – כהגדרתן בשטר הזכיון ועל פי גבולותיהם ביום התחילה;
"חוק הוראות השעה" – חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) ( הוראות שעה לעבודות מסוימות),התשנ"ד-1994 3;
"שטח הזכיון" – כהגדרתו בחוק הוראות השעה;
"יום התחילה" – ט"ו באדר א' התשנ"ה (15 בפברואר 1995).
255ב.הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף לחוק הוראות השעה ולהוראות פרק זה.
255ג.(א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.
(ב)מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנה מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון.
255ד.לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים.
255ה.מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים.
255ו.פרקים ח1 ו-ט יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון.
255ז.(א) ביקש בעל הזכיון מרשות הגנים הלאומיים או מרשות שמורות הטבע היתר, על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ”ב-1992 4, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגו שר התעשיה והמסחר והשר האיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.
(ב)ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר
האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף".
נתקבל בכנסת ביום ו' באדר א' התשנ"ה (6 בפברואר 1995); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2355, מיום כ"ב בשבט התשנ"ה (23 בינואר 1995).
ספר החוקים 1505, ט"ו באדר א' התשנ"ה, 15.2.1995
חוק התכנון והבניה, (תיקון מס' 42), התשנ"ה-1995
1.אחרי סעיף 63 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 1, יבוא:63א. (א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.
(ב)בסעיף זה –
"מעון" – כהגדרתו בחוק הפיקוח של מעונות, התשכ”ה-1965 2;
"חוסים" – כמשמעותם בהגדרת מעון."
נתקבל בכנסת ביום כ"ג בסיון התשנ"ה (21 ביוני 1995); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2333, מיום ב' בטבת התשנ"ה (5 בדצמבר 1994).
ספר החוקים 1529, ב' בתמוז התשנ"ה, 30.6.1995
חוק התכנון והבניה, (תיקון מס' 43), התשנ”ה-1995
1.בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 1 (להלן – החוק העיקרי) –
(1)אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:"היתר" – לרבות הרשאה;";
(2)ההגדרה "יועץ סביבתי" – תימחק;
(3)אחרי ההגדרה "מבנה דרך " יבוא:
"מגרש" – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו;";
(4)אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:"שטח כולל המותר לבניה" – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;".
2.בסעיף 1א(א) לחוק העיקרי –
(1)הקטע המתחיל במילים "פרסום בשני עתונים" עד "פרסום נוסף בעתון המקומי" יסומן (1);
(2)הקטע המתחיל במילים "במרחב תכנון מקומי" עד סופו – יסומן (2);
נתקבל בכנסת ביום ה' באב התשנ"ה (1 באוגוסט 1995); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2307, מיום כ"ט בתשרי התשנ"ה (4 באוקטובר 1994).
(3)אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3)במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור."
3.בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)תקופת כהונתה של המועצה הארצית תהא חמש שנים;
(ה)חבר המועצה יכול לשוב ולהתמנות כחבר במועצה לתקופות כהונה נוספות."
4.במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:7.(א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזו הרכבה:
(1)הממונה על המחוז, ובהעדרו – נציג אחר של שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)נציג השר לאיכות הסביבה;
(3)נציג שר הבטחון;
(4)נציג שר הבינוי והשיכון;
(5)נציג שר הבריאות;
(6)נציג שר החקלאות;
(7)נציג שר המשפטים;
(8)נציג שר התחבורה;
(9)נציג שר התיירות;
(10)נציג מינהל מקרקעי ישראל;
(11)מתכנן המחוז כאמור בסעיף 8(א) ;
(12)חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות) ;
(13)חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון יתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
(א)הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
(ב)הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית באותו מחוז;חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות.
(ב)הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.
(ג)חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו-(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף.
5.במקום סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:
8.(א)(1)שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה;
(2)מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות חוק חובת התשנ"ב-1992 2, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.
(ב)ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי."
6.בסעיף 9(א) לחוק העיקרי, במקום "ארבע" יבוא "חמש".
7.סעיף 10 לחוק העיקרי – בטל.
8.במקום סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:11.(א)ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים,לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי פרק ג' סימן ו' (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:
(1)יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;
(2)נציג שר המשפטים;
(3)חבר מבין הנציגים הקבועים;
(4)חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
(5)חבר שתבחר הועדה המחוזית.
(ב)דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או
הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי סעיף 7(ב), על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
11א.(א)ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים,לשמיעת עררים לפי סעיף 111 (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:
(1)יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;
(2)נציג השר לאיכות הסביבה;
(3)נציג שר המשפטים;
(4)מתכנן המחוז;
(5)חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;
(ב)דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי סעיף 7(ב), על ידי רשות מקומית כאמור,ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות.
11ב.ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה.
11ג.החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן.
11ד.שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.
11ה.בכפוף להוראות סעיף 11ד, דין החלטת ועדה משנה כדין החלטת הועדה המחוזית."
9.בסעיף 12 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
(ג)הרכב רשות הרישוי לענין מרחב תכנון מחוזי יהיה:
(1)יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו;
(2)מתכנן המחוז."
10.אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 44), התשנ"ו-1996
1.בחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בסעיף 19, בסעיף קטן (א1) יסומן (א2) ולפניו יבוא:
(א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:
(א)הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;
(ב)שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;
(ג)כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבע
לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;
(ד)הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש;
(2)(א)הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.
(ב)כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף 18(ז), כדין החלטת הועדה המקומית.
(ג)על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 18(ז).
נתקבל בכנסת ביום כ"ט בשבט התשנ"ו (19 בפברואר 1996); הצעת החוק ודברי ההסבר פורסמו בהצעות חוק 2389, מיום כ"ז באדר ב' התשנ"ה (29 במרס 1995).
ספר החוקים 1567, ט' באדר התשנ"ו, 29.2.1996