מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(9) ו-23 לחוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח-1958, אני מתקין תקנות אלה:

1. הכשרה מתאימה תוכח, לצורך סעיף 9(3) לחוק, על ידי העבודות שביצע המבקש את רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים, מהותן, היקפן ונסיבות ביצוען.

2. לא הניחה הדרך שצויינה בתקנה 1 את דעתו של חבר-הבוחנים שלמבקש הכשרה מתאימה, ייבחן המבקש על ידי חבר הבוחנים, או על ידי ועדה שתיבחר על ידיו מבין חבריו, או שלא מבין חבריו, במקצועות ובמקצועות-משנה שיורה חבר הבוחנים.

3. חבר הבוחנים יקבע את דרכי הבחינה, סדריה, מועדה ותוצאותיה.

4. מועמד שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שנית, ואם נכשל שנית יוכל לחזור ולהיבחן ברשות חבר-הבוחנים.

5. לתקנות אלה ייקרא "תקנות המהנדסים והאדריכלים (הוכחת הכשרה מתאימה), התשכ"ז-1966 ".

י"א בחשוון התשכ"ז (25 באוקטובר 1966)

יגאל אלון
שר העבודה

פורסם: ק"ת 1955, התשכ"ז 10.11.1966, עמוד 334.
תוקן: ק"ת 3878, התשל"ח 6.8.1978, עמוד 1897.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (הוכחת הכשרה מתאימה
לענין סעיף 9(א)(6) לחוק), התשל"ב-1972

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9(א)(6) ו-23 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, אני מתקין תקנות אלה:

1. המבקש את רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק, יוכיח הכשרה מתאימה, על ידי תיאור העבודות שביצע, מהותן, היקפן ונסיבות ביצוען, או, לפי החלטת חבר הבוחנים, על ידי עמידה בבחינות, במקצועות ובמקצועות משנה שהורה חבר הבוחנים, בפני חבר הבוחנים או בפני ועדה שבחר מבין חבריו או שלא מבין חבריו.

2. חבר הבוחנים יקבע את דרכי הבחינה, סדריה, מועדה ותוצאותיה.

3. מועמד שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שנית ואם נכשל שנית יוכל לחזור ולהיבחן ברשות חבר-הבוחנים.

4. לתקנות אלה ייקרא "תקנות המהנדסים והאדריכלים (הוכחת הכשרה מתאימה לענין סעיף 9(א)(6) לחוק), התשל"ב-1972".

י' באלול התשל"ב (20 באוגוסט 1972).

יוסף אלמוגי
שר העבודה

פורסם: ק"ת 2905, התשל"ב 7.9.1972, עמוד 1777.
תוקן: ק"ת 3862, התשל"ח 22.6.1978, עמוד 1555.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשנ"ה-1994

בתוקף סמכותי לפי סעיף 15 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (להלן- החוק), ולאחר התייעצות במועצת ההנדסה והאדריכלות, אני מתקינה תקנות אלה:

1. בתקנות אלה

"מהנדס או אדריכל" – מהנדס רשום או אדריכל רשום כמשמעותם בחוק;

"הועדה" - ועדה של שלושה שמינה מי שהוסמך לפי סעיף 8 לחוק לנהל את פנקס המהנדסים והאדריכלים, המורכבת ממהנדסים ואדריכלים הרשומים בפנקס במדור שבו רשום המהנדס או האדריכל שבענינו היא דנה, לפי הענין.

2. בביצוע שירותיו המקצועיים יונחה מהנדס או אדריכל על-ידי שיקולי בריאות הציבור ובטיחותו.

3. (א) מהנדס או אדריכל יבצע את שירותיו המקצועיים במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

(ב) רשום מהנדס או אדריכל במדור כלשהו בפנקס המהנדסים והאדריכלים, בציון מסלול לימודי או מקצועי מסוים, והמהנדס או האדריכל ביצע שירותים מקצועיים שלא בהתאם למסלול האמור, יראוהו כמפר את תקנת משנה (א).

4. בכל ענין מקצועי יפעל מהנדס או אדריכל בהגינות תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל-פי שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי לקוחו.

5. בפעילותו המקצועית יימנע מהנדס או אדריכל מתחרות בלתי הוגנת בעמיתיו למקצוע או מפגיעה בזכויות היוצרים שלהם.

6. מהנדס או אדריכל המכהן בתפקיד ציבורי, לא יעשה שימוש בתפקידו הציבורי לשם השגת לקוחות לשירותיו המקצועיים הפרטיים כמהנדס או אדריכל.

7. מהנדס או אדריכל לא יעשה פרסומת לשירותיו המקצועיים, ואולם רשאי הוא –

(1) להציב באתר ביצוע העבודה שלגביה ניתנים שירותיו המקצועיים, שלט ובו פירוט שמו, מענו והשירותים המקצועיים שהוא נותן, ולקבוע את שמו בטבלה על גבי מבנה מושלם שבתכנונו עסק;

(2) לפנות בכתב ללקוח אפשרי לשם הצעת שירותיו המקצועיים, תוך ציון שמו, מומחיותו, מען משרדו, מספר העובדים שהוא מעסיק, הכשרתו המקצועית ונסיונו;

(3) לציין על שלט משרדו, על נייר המכתבים המשרדי שלו ועל כל מסמך אחר היוצא ממשרדו את הפרטים הבאים: שמו, דבר היותו מהנדס או אדריכל רשום או רשוי, תאריו האקדמיים, שמות המהנדסים או האדריכלים העובדים עמו, לרבות פרטים כאמור לגבי כל אחד מהם, פרטים הנוגעים למען המשרד, לדרכי התקשורת עם המשרד וכל שינוי בהם, שמות שותפים שפרשו לגימלאות או שנפטרו;
(4) לפרסם את הפרטים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) בספרי מען, מדריכי טלפון, מדריכים מקצועיים מסווגים, בספרים מסוג "מי ומי" בין בארץ ובין בחוץ-לארץ;

(5) לפרסם, ללא מתן תשלום או מתן טובת הנאה אחרת מצדו, מאמר מקצועי בכתב עת מדעי או מקצועי תוך ציון שמו ותוארו, ואולם אם כתב העת נוהג לדרוש תשלום בעד פרסום מאמרים כאמור מכל מי שרוצה לפרסמם בו – מותר לשלם לכתב העת בעד הפרסום כאמור;

(6) לפרסם מודעות על משרות פנויות במשרדו;

(7) לפרסם מודעה על פתיחת משרדו או שינוי במען משרדו;

(8) לשלוח הודעה אחת ללקוחותיו על פתיחת משרד חדש ועל שינוי במענו;

(9) לפרסם מודעת ברכה לסיום פרויקט שבתכנונו עסק ובלבד שצוינו במודעה שמות כל עמיתיו שנתנו שירותים מקצועיים בקשר לאותו פרויקט.

8. התקשרות בין מהנדס או אדריכל ובין לקוחו לענין שירותי תכנון, תיאום או פיקוח תיעשה בכתב, עם התחלת ביצוע השירותים או תוך זמן סביר לאחריו, ויפורטו בה עיקר השירותים והיקפם וכן שיעור שכר הטרחה או דרך חישובו.

9. (א) בביצוע שירותיו המקצועיים ישמור מהנדס או אדריכל על סודיות לגבי עניניו העסקיים והאישיים של הלקוח, אלא אם כן הלקוח ויתר, בכתב, על הסודיות, באורח כללי או לגבי ענין פלוני.

(ב) מהנדס או אדריכל יעמיד את העובדים בשירותו על חובתם לשמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם.

10. (א) מהנדס או אדריכל יימנע מלתת את שירותיו המקצועיים, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובותיו המקצועיות כלפי לקוחו, בשל ענין אישי שלו או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל סיבה דומה אחרת.

(ב) מהנדס או אדריכל יודיע, בכתב, ללקוחו על כל עיסוק או עבודה שהוא עוסק בהם ושיש להם נגיעה לשירותים המקצועיים שהוא נותן ללקוח.

11. מהנדס או אדריכל לא יקבל טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, מספק או נותן שירות אחר בקשר לשירותים המקצועיים שהוא נותן ללקוחו.

12. (א) מהנדס או אדריכל לא יקבל על עצמו מתן שירותי תכנון, תיאום או פיקוח אלא לאחר שנוכח שהשירות לא היה בטיפולו של מהנדס או אדריכל אחר.

(ב) היה השירות קודם לכן בטיפולו של מהנדס או אדריכל אחר (להלן – המהנדס או האדריכל הקודם) לא יקבל על עצמו מהנדס או אדריכל את המשך מתן השירות אלא אם כן המציא לו לקוחו הסכמה בכתב מאת המהנדס או האדריכל הקודם.

(ג) מהנדס או אדריכל קודם יתן ללקוחו הסכמה בכתב כאמור בתקנת משנה (ב), אם נעשה בינו לבין לקוחו הסכם בכתב שבו הוסדרו הענינים הבאים:

(1) תשלום שכר טרחתו של המהנדס או האדריכל הקודם;

(2) הזכות להשתמש בתכניות ובמסמכים אחרים שהוכנו בידי המהנדס או האדריכל הקודם;

(3) היקף האחריות המקצועית לשירות שנתן המהנדס או האדריכל הקודם.

(ד) לא הגיעו המהנדס או האדריכל הקודם ולקוחו לידי הסכמה כאמור בתקנת משנה
(ג), יתן המהנדס או האדריכל הקודם את ההסכמה האמורה בתקנת משנה(ב),
אם נעשה בינו לבין לקוחו הסכם בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות,התשכ"ח- 1968, בדבר הענינים שבמחלוקת ביניהם.

(ה) לא נעשה הסכם בוררות כאמור, רשאית הועדה לאשר למהנדס או אדריכל לקבל על עצמו המשך ביצוע שירות שהיה בטיפולו של מהנדס או אדריכל קודם אם סברה שבנסיבות הענין מן הצורך לעשות כן.

(ו) הועדה רשאית להתנות את אישורה בתנאים שייראו לה כצודקים בנסיבות הענין, לרבות קבלת הסכמת הלקוח ליישוב הסכסוך בינו לבין המהנדס או האדריכל הקודם בדרך של בוררות על-ידי בורר או בוררים שהיא מינתה.

(ז) הועדה תתן הזדמנות נאותה למהנדס או האדריכל הקודם וללקוח להשמיע את טענותיהם ולהביא ראיות בפניה.

(ח) נודע למהנדס או אדריכל, לאחר שהחל במתן שירות, כי השירות היה בטיפולו של מהנדס או אדריכל קודם, יעכב את המשך מתן השירות עד לאחר הסדר הענינים כאמור בתקנות משנה (ג) עד (ז).

13. נבצר ממהנדס או אדריכל ליתן שירות מסיבה כלשהי למשך תקופה העולה על הסביר בנסיבות הענין – רשאית הועדה לאשר את ביצוע השירות בידי מהנדס או אדריכל אחר, אם ראתה זאת לצודק בנסיבות הענין, ובתנאים שייראו לה צודקים, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים המפורטים בתקנה 12, כולם או מקצתם.

14. (א) מהנדס או אדריכל לא יפסיק מתן שירותיו המקצועיים ללקוח אלא לאחר שנתן ללקוח הזדמנות סבירה להסדרת המשך קבלת השירותים ממהנדס או אדריכל אחר.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם נוצרה מניעה חוקית או אתית להמשך מתן השירותים, או אם הפסקת השירותים הינה בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת הפרת ההסכם למתן השירותים בידי הלקוח באופן המצדיק את הפסקת מתן השירותים.

(ג) החליט מהנדס או אדריכל על הפסקת מתן שירותים כאמור, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, ככל שאפשר, להפסיק את מתן השירותים באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

15. (א) מהנדס או אדריכל שנתן חוות דעת לגבי שירות מקצועי שניתן או העומד להינתן בידי מהנדס או אדריכל אחר, לא יקבל על עצמו ביצוע אותו שירות או המשכו של השירות, לפי הענין, אלא בהסכמת המהנדס או האדריכל האחר כאמור.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית הועדה לאשר מתן שירות מקצועי בידי המהנדס או האדריכל שנתן את חוות הדעת כאמור, אם ראתה שקיימת הצדקה מיוחדת לכך בנסיבות הענין, ובתנאים שייראו לה צודקים.

16. אין בקיומו של תאגיד של מהנדסים או אדריכלים ובהיות מהנדס או אדריכל חבר בו, כדי לגרוע מאחריותו האישית של מהנדס או האדריכל לפי תקנות אלה, כפי שהיתה קיימת לולא התאגיד או חברותו בו.

17. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.

ו' בתשרי התשנ"ה (11 בספטמבר 1994)

אורה נמיר
שרת העבודה והרווחה

פורסם: ק"ת מס' 5630, התשכ"ז 6.10.1994, עמוד 231.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני ועדת אתיקה),התש"ס-1999


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 16 ו-23 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (להלן – החוק), ולאחר התיעצות עם שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:


1. בתקנות אלה

"המועצה" -כהגדרתה בחוק;

"הפנקס" -פנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק;

"השר" -שר העבודה והרווחה.

2. (א) תלונה נגד מי שרשום בפנקס (להלן – נאשם) תובא בפני עורך דין עובד משרד העבודה והרווחה, שהיועץ המשפטי של אותו משרד הסמיכו, או בפני עורך דין אחר שהיועץ המשפטי הסמיכו לענין מסוים (להלן – קובל).

(ב) הקובל יברר את התלונה ויחליט לפי תוצאות הבירור אם יש מקום כי יגיש נגד הנאשם קובלנה לועדת אתיקה כמשמעותה בתקנה 5, הכל כמפורט בתקנות אלה.

(ג) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי למנות ועדת תלונות בת חמישה חברים, אדריכלים ומהנדסים, הרשומים בפנקס, שתסייע לקובל בענינים המקצועיים הכרוכים בתלונה.

(ד) הוראות סעיף 18 לחוק יחולו בנסיבות האמורות באותו סעיף ובשינויים המחויבים לענין קובל וועדת תלונות.

3. (א) ראה הקובל כי יש לכאורה ממש בתלונה, ימציא לנאשם העתק מהתלונה, וייתן לו הזדמנות להשיב עליה בכתב.

(ב) הומצא לנאשם העתק תלונה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא להשיב עליה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך תקופה ארוכה ממנה שקבע הקובל; משעברה תקופה זו רשאי הקובל להגיש קובלנה לועדת האתיקה אף אם לא השיב
הנאשם על התלונה.

4. קובל רשאי, במועמדים שיקבע, לדרוש מהמתלונן או מהנאשם פרטים נוספים לתלונה או לתשובה, לפי הענין, אם ראה צורך בדבר להבהרת ענין המתעורר בהן, וכן רשאי הוא לדרוש מהמתלונן או מהנאשם ראיות לאימות פרטי התלונה או התשובה.

5. ראה הקובל כי יש מקום להגיש קובלנה נגד הנאשם על פי התלונה, יגישה לועדת אתיקה, שמינתה המועצה על פי סעיף 16(א) לחוק, בת שלושה חברים ומורכבת רובה מהנדסים או אדריכלים מאותו ענף ההנדסה או האדריכלות אשר רשום בו הנאשם
כאמור בסעיף 16(ב) לחוק ( להלן – ועדת אתיקה).

6. (א) ראה הקובל כי אין לכאורה ממש בתלונה או כי אין מקום להגיש קובלנה, לא יינקטו הליכים על פי תקנות אלה אלא אם כן הורתה ועדת אתיקה על נקיטת הליכים כאמור בתוך 14 ימים מיום שהובאה בפניה החלטת הקובל.
(ב) החלטת הקובל תובא בפני ועדת אתיקה בתוך 7 ימים ממועד נתינתה.

(ג) נמצא כי אין לכאורה ממש בתלונה או כי אין מקום להגיש קובלנה, ימציא הקובל הודעה מנומקת על כך למתלונן ולנאשם.

7. קובלנה תוגש לועדת אתיקה בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוספים כמספר הנאשמים בה.

8. עותק מהקובלנה יומצא לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני תחילת הדיון.

9. (א) קובלנה תערך בכתב ותכיל פרטים אלה:

(1) שם הנאשם, מקום עבודתו, מענו, המדור בפנקס שבו הוא רשום ומספר
רישומו בפנקס;

(2) שם המתלונן, מקום עבודתו ומענו;

(3) העובדות המשמשות בסיס לקובלנה;

(4) פירוט העבירות המיוחסות לנאשם;

(5) ציון שמות העדים וראיות אחרות -אם ישנן.

(ב) לקובלנה יצורפו התלונה, תשובת הנאשם ופרטים נוספים אם היו.

10. (א) הוגשה קובלנה, רשאי הנאשם לעיין, בכל זמן סביר, בחומר הבירור שנאסף בידי הקובל והנוגע לקובלנה נגדו.

(ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ואין בהן כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בתקנת משנה (א), שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

11. מותר לצרף בקובלנה אחת תלונות אחדות המתייחסות לאותו הנאשם, אם הן
מבוססות על אותן עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם
מהווים מאורע אחד.

12. מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נאשמים מאותו ענף ההנדסה או האדריכלות, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנאשמים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.


13. (א) ועדת אתיקה רשאית, בכל שלב שלפני מתן פסק הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

(ב) הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נאשם שדיונו הופרד.

14. (א) הקובל, ברשות ועדת אתיקה, רשאי לחזור בו מהקובלנה, כולה או מקצתה, או לתקנה.
(ב) חזר בו הקובל מהקובלנה כאמור בתקנת משנת (א), תזכה ועדת אתיקה את הנאשם מן הקובלנה, כולה או מקצתה, לפי הענין.

15. הודעה על חזרה מהקובלנה או על תיקון הקובלנה תומצא לנאשם.

16. יושב ראש ועדת אתיקה יקבע את מועד הדיון; הקובל והנאשם יוזמנו בכתב לדיון באותו מועד; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות הקובל, הנאשם או בא כוחו, לא תהא חובה להזמינם כאמור.

17. (א) יושב ראש ועדת אתיקה יזמין לדיון את העדים אשר ועדת אתיקה תראה לנכון להזמינם לשם מסירת מידע או לשם הגשת מסמכים שברשותם, בין על פי בקשת הקובל או הנאשם, ובין מיוזמתה.

(ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת אתיקה בשעת דיון.


18. הזמנת עד תהיה חתומה בידי מי שמינה לכך יושב ראש ועדת אתיקה ותכיל פרטים אלה:

(1) שם הקובל;

(2) שם הנאשם;

(3) המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה.


19. יושב ראש ועדת אתיקה ינהל את הדיון.

20. (א) יושב ראש ועדת אתיקה ינהל פרוטוקול של הדיון, אולם רשאי הוא להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או שינוהל בדרך אחרת.

(ב) התלונה וכל המסמכים שהוגשו לועדת אתיקה בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.


21. (א) הדיון בבירור האשמה יתנהל בנוכחות הקובל והנאשם, אך רשאית ועדת אתיקה לנהל דיון שלא בנוכחות הנאשם באחד מאלה:

(1) הנאשם ביקש שהדיון יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג על ידי בא כוח;

(2) הנאשם נעדר מהישיבה בלי סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלי סיבה מספקת תהיה ועדת אתיקה רשאית לדון בענינו שלא בפניו.

(ב) הוזמן הקובל לדיון ולא התייצב, רשאית ועדת אתיקה לדחות את מועד הדיון או אם לא ראתה לנכון לדחותו – לזכות את הנאשם.

22. (א) נבצר מחבר ועדת אתיקה להשתתף בדיון או לסיים את הדיון, רשאית ועדת אתיקה לקיים את הדיון או לסיימו בהשתתפות ממלא מקום אותו חבר.

(ב) בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א), רשאית ועדת אתיקה להמשיך בדיון מן השלב שעליו הגיעה בהרכבה הקודם, אם סברה, לאחר שנתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, שלא ייגרם עיוות דין; החליטה ועדת אתיקה להמשיך בדיון רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו היא גבתה אותן או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.


23. (א) קובל או נאשם רשאים לבקש שחבר ועדת אתיקה יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.

(ב) לא תישמע בקשה כאמור בתקנת משנה (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לקובל או לנאשם הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת אתיקה, תחליט בה ועדת אתיקה לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.

(ד) נמנע מחבר ועדת אתיקה לפי תקנה זו להשתתף בדיון או לסיים את הדיון יחולו הוראות תקנה 22.

24. (א) בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת אתיקה את הנאשם, יקרא לפניו את הקובלנה וישאל אותו מה תשובתו לקובלנה.

(ב) הנאשם רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו.

25. כפר הנאשם בפני ועדת אתיקה בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים הקובל ואחריו הנאשם להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.

26. סיימו הקובל והנאשם הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת אתיקה להזמין עד מטעמה אפילו כבר נשמעה עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לקובל ולנאשם, על פי בקשתם, להביא ראיות נוספות, והכל אם ראתה צורך בכך.

27. סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.


28. (א) בתום הבאת הראיות או אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנאשם בעובדות או מטעם אחר, רשאים הקובל ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

(ב) בהסכמת הקובל והנאשם רשאית ועדת אתיקה להרשות שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, במועדים שתקבע.

29. לאחר בירור האשמה ולא יאוחר מ-60 ימים מיום סיום הדיון, ואם נסתיים הדיון בסיכומים בכתב – מיום קבלת סיכומי הקובל והנאשם, תכריע ועדת אתיקה את דינו של הנאשם לזיכוי או להרשעה; הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק, תיחתם בידי חברי ועדת
אתיקה ותיקרא בפני הנאשם והקובל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתקבע ועדת אתיקה.

30. ועדת אתיקה רשאית להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שנתגלו מן העובדות שהוכחו בפניה אך לא תטיל עליו אלא עונש אחד בשל אותו מעשה.

31. הרשיעה ועדת אתיקה את הנאשם, רשאים הקובל ואחריו הנאשם לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם לענין העונש.

32. (א) לאחר הטענות והראיות לענין העונש כאמור בתקנה 31, ולא יאוחר מ-21 ימים מיום סיום הדיון, תקבע ועדת אתיקה את החלטתה לענין העונש; ההחלטה תיחתם בידי חברי ועדת אתיקה ותיקרא בפני הקובל והנאשם או תומצא להם, כפי שתקבע ועדת אתיקה.

(ב) העתק מהכרעת דין והחלטה על עונש שהוקראו, יומצא לקובל ולנאשם.

33. הכרעת דין והחלטה לענין עונש שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

34. (א) הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת אתיקה, לבקשת נאשם, לבטל את הכרעת הדין וההחלטה על עונש, שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהעדרו, אם ראתה שהייתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנאשם ההחלטה על עונש ואולם רשאית ועדת אתיקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה.

(ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת אתיקה לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנאשם, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

35. הקובל יודיע למתלונן על החלטות ועדת אתיקה לענין הכרעת הדין והעונש.

36. (א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח מכתב בדואר רשום לפי מען מגוריו או מען עבודתו עם אישור מסירה, ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עבודתו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה
שמלאו לו שמונה עשרה שנים.

(ב) היתה ההמצאה במשלוח מכתב כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ג) מסירת מסמך לידי בא כוחו של הנאשם או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, יראו כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע בא כוחו של הנאשם לועדת אתיקה, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

(ד) לא בוצעה המצאת מסמך לפי תקנה זו עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין.

37. ראתה ועדת אתיקה שאי-אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנה 36, רשאית היא להורות על המצאתו באחת מדרכים אלה;

(1) בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד;

(2) בפרסום הודעה בעיתון יומי;

(3) בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה.

38. ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; אולם אם נראה לועדת אתיקה, כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, תורה על כל הוראה הדרושה כדי להסיר את החשש.

39. בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בתקנות אלה או בחיקוק אחר, תנהג ועדת אתיקה בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק.

40. תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן.

41. דיון לפי ועדת אתיקה, שהוחל בו ערב תחילתן של תקנות אלה, ימשיך להתנהל כאילו
לא הותקנו.

י"ז באלול התשנ"ט (29 באוגוסט 1999)

אליהו ישי
שר העבודה והרווחה

פורסם: ק"ת 5999, התש"ס 21.9.1999, עמ' 3.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי הדיון והעבודה במועצת ההנדסה והאדריכלות), התשי"ט-1959

בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנות אלה

" הרושם" -אדם שהוסמך על ידי השר לנהל פנקס המהנדסים והאדריכלים.

2. (א) היושב ראש יכנס את המועצה –

(1) לא יאוחר מששה חדשים לאחר הישיבה הקודמת;

(2) על פי בקשה בכתב המפרטת את סדר היום המוצע, חתומה על ידי הרושם או על ידי לא פחות משליש חברי המועצה או על ידי היושב-ראש של אחת מועדות המועצה.

(ב) היושב ראש רשאי לכנס את המועצה כשהוא רואה צורך בכך.

3. (א) סדר היום לישיבות המועצה ייקבע על ידי היושב ראש, ובלבד שיכלל בו כל ענין

(1) שהמועצה החליטה להעמידו על סדר היום;

(2) שפורט בבקשה לפי תקנה 2(2) בהתאם לסדר קבלת הבקשות.

(ב) לא יכלל בסדר היום ולא יידון במועצה ענין –

(1) שאינו מתפקידה או בסמכותה של המועצה;

(1) שנושאו לא פורט בסדר היום.

4. (א) הצעה לשנות את סדר היום תוגש רק לפני הישיבה או עם פתיחתה. ההצעה לא תועמד להצבעה אלא אם נמצא תומך בה. לפני ההצבעה רשאי בעל ההצעה להסביר בקיצור, ונציג אחד של המתנגדים רשאי להשיב.

(ב) לקבלת הצעה כאמור דרוש רוב חברי המועצה.

5. (א) הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר היום שלה ותימסר לחברי המועצה לפחות ארבעה עשר יום לפני המועד שנקבע לישיבה.

(ב) הזמנה לישיבה שהיושב-ראש רואה אותה כדחופה, וכן הודעה על ביטול ישיבה או
דחייתה, מותר למסור בכל דרך הנראית ליושב ראש כמועילה, ובלבד שהזמנה או הודעה על דחיית ישיבה תאפשר לחברי המועצה להשתתף בישיבה או בישיבה שנדחתה, הכל לפי הענין.

(ג) על החלטות המועצה אין עוררין משום כך בלבד שחבר מחבריה לא קיבל הזמנה שנשלחה בעוד מועד לפי מענו.

6. בוטלה.

7. (א) היושב ראש –

(1) יפתח וינעל את הישיבות;

(2) ינהל את הדיונים בהתאם לסדר היום;

(3) יקבע את תוצאות ההצבעות;

(ב) היושב ראש רשאי –

(1) להפסיק חבר מועצה החורג בענין הנדון או הנואם מעל לזמן שהוקצב לו;

(2) לקרוא לסדר כל חבר –מועצה אשר התנהגותו אינה כשורה.

8. (א) רשות הדיבור תינתן לחברי המועצה לפי סדר בקשתם.

(ב) לבעל הצעה תינתן הרשות לפתוח את הדיון בהצעתו ולסיימו.

9. (א) החלטות יתקבלו ברוב המצביעים בישיבה, מספר-קולות שקול פירושו- דחיית
ההצעה.

(ב) ההצעות יועמדו להצבעה לפי סדר הגשתן, אולם בהצעות שקבלת אחת מהן מונעת את קבלתה של האחרת, יצביעו תחילה על זו המרחיקה לכת. נתעורר ספק בנוגע לסדר ההצבעה, יכריע בדבר היושב-ראש.

(ג) ההצבעה תהיה בהרמת-ידים. על פי בקשת שליש החברים הנוכחים בישיבת המועצה תיערך הצבעה חשאית.

(ד) על פי דרישה יש לספור קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן הנמנעים מהצבעה.

10. (א) על ישיבת המועצה יתנהל פרוטוקול שבו ייכללו לפחות פרטים אלה:

(1) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, וכן שמותיהם של אלה שהתנצלו על אי-יכולתם להשתתף בה;

(2) סדר היום;

(3) שמות המשתתפים בויכוח ועיקרי דבריהם;

(4) ההצעות;

(5) תוצאות ההצבעות;

(6) ההחלטות.

(ב) היושב-ראש יאשר בחתימת-ידו את הפרוטוקול, והעתק ממנו יישלח לכל חבר המועצה.

(ג) על בקשה לתקן את הפרוטוקול יחליט היושב ראש. הוא רשאי לדחות בקשת-תיקון שהוגשה לו יותר מחודש לאחר מסירת העתק הפרוטוקול למבקש. העתק מתיקון שנתקבל יישלח לחברי המועצה.

(ד) חבר המועצה רשאי לעיין בפרוטוקולים בכל זמן סביר, להעתיקם או לקבל העתק
מהם.

11.(א) בין חבריה של ועדה שנתמנה על ידי המועצה יהיה לפחות נציג אחד של הממשלה;

(ב) היושב ראש של ועדה יכנס אותה לפי הצורך. יושב-ראש המועצה רשאי לדרוש ממנו לכנס את הועדה.

(ג) הוראות התקנות 2(2) עד 5, 7 עד 10 יחולו על ועדות המועצה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

12. היושב-ראש או מי שנתמנה לכך על ידיו ידאג לביצוע העבודות השוטפות הקשורות בפעולות המועצה וועדותיה, בייחוד למסירת הזמנות לישיבות ולניהול פרוטוקולים, מסירתם ושמירתם.

13. לתקנות אלה ייקרא "תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי הדיון והעבודה במועצת ההנדסה והאדריכלות), התשי"ט-1959".

י"ט באלול התשי"ט (22 בספטמבר 1959)

מרדכי נמיר
שר העבודה

פורסם: ק"ת מס' 946, התשי"ט 30.9.1959, עמוד 2082.
תוקן: ק"ת מס' 971, התש"ך 31.12.1959, עמוד 430.
צו המהנדסים והאדריכלים (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 19א לחוק),
התשל"ז-1977

בתוקף סמכותי לפי סעיף 19א לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, אני מצווה לאמור:

1. סעיף 19א לחוק לא יחול לגבי עבירות מסוגים אלה:

(1) חטאים;

(2) עבירת קנס;

(3) עבירות על תקנות התעבורה – התשכ"א-1961, למעט תקנות 3(ב), 8, 11, 26, 144, 146, 174(ג), 208, 271(ב);

(4) עבירות על חוק עזר של רשות מקומית, למעט עבירות בשל פעולות הטעונות רשיון, רשות או היתר.

2 . תחילתו של צו זה ביום העשירי לאחר הפרסום.

3. לצו זה ייקרא "צו המהנדסים והאדריכלים (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 19א
לחוק), התשל"ז-1977".

ג' באדר התשל"ז (21 בפברואר 1977)

חיים י' צדוק
שר המשפטים

פורסם: ק"ת מס' 3575, התשל"ז 13.3.1977, עמוד 1137.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11, 12 ו-23 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, ולאחר התייעצות עם המועצה, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנות אלה "מבנה" – בנין כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"א-1965, לרבות עבודות בניה הנדסית כמשמעותן בפקודת הבטיחות בעבודה, 1946.

2. (א) תקופת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לענין קבלת רשיון לפי סעיף 11 לחוק היא שלוש שנים.

(ב) בעל תעודה כאמור בסעיף 9(א)(1), (2) או (3) לחוק, הניתנת רק לאחר תקופת עבודה מסויימת בענף הנדסה או אדריכלות, תבוא תקופת עבודתו כאמור במנין שלוש השנים כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) מי שעבד מחוץ לישראל בענף הנדסה או אדריכלות שנה אחת לפחות לפני רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים ועבד בענף כאמור שנה אחת לפחות לאחר רישומו בפנקס, תוקטן לגביו יתרת תקופת הרישום בהתאם לתקנת משנה (א), במספר החודשים המלאים מתוך פרק הזמן שעבד מחוץ לישראל כאמור.

3. הפעולות האמורות בתוספת הראשונה הן פעולות שיוחדו למהנדס רשוי או לאדריכל רשוי לענין סעיף 12 לחוק, לפי המדור שבו הוא רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, כל אימות שהן נעשות בשביל מי שאינו מהנדס או אדריכל רשוי ובתמורה, לגבי הגשת
תכנית לשם רישוי על פי כל דין – אף אם נעשתה בלי תמורה.

4. הוראות תקנה 3 לא יחולו על אדם בשירות הביטחון כמשמעותו בחוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בשירות קבע כמשמעותו בחוק שירות קבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), התשי"ד-1954.

4א. בוטלה.

4ב. בוטלה.

5. תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 2, היא ביום י"ג בניסן התשכ"ט (1 באפריל 1969).

6. לתקנות אלה ייקרא "תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות),התשכ"ז-1967".

תוספת ראשונה
(תקנה 3)

1. בתוספת זו

" רשות מוסמכת" – כל רשות יש לה סמכות בענין היתרים או מתן הוראות בקשר לבניה, על פי כל דין;

" מבנה פשוט" - אחד מאלה:

(1) מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות – בין הקירות, אינו עולה על שישה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פני הקרקע אינו עולה על אחד עשר וחצי מטר, לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התשל"א-1971, ולמעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא;

(2) מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על שנים עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג;

(3) קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה;

(4) מעביר מים ומעבר להולכי-רגל הקשורים למבנה כאמור בפסקאות (1) או (2).

והכל אם הפעולות המפורטות בסעיפים 2 ו-3 נעשו, לפי הענין, לגבי המבנה הפשוט, בידי אחד מאלה:

(א) מהנדס או אדריכל, לפי הענין – הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסה אזרחית או ארכיטקטורה;

(ב) הנדסאי שבידו אישור מאת מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד העבודה והרווחה (להלן -המכון) כי הוא רשום בפנקס ההנדסאים המתנהל במכון, במדור בניה או ארכיטקטורה, לפיהענין, מכוח תעודה המעידה על גמר לימודיו –

1. בישראל – בבית ספר להנדסאים ששר העבודה והרווחה הכיר בו;

2. בחוץ לארץ – במוסד המכשיר הנדסאים או מהנדסים מעשיים או כיוצא באלה, ששר העבודה והרווחה הכיר בו.

(ג) הנדסאי הרשום כאמור בפסקת משנה (ב) שלא מכוח תעודה כאמור בה, שהוכיח להנחת דעתו של חבר בוחנים, על-ידי בחינה או בדרך אחרת שקבע חבר הבוחנים, שיש לו הכשרה מתאימה לחשב כוחות אפקיים בהתאם לתקן כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953, ובידו אישור על כך מאת מנהל המכון;
(ד) לענין פסקת משנה (ג) "חבר בוחנים" – מנהל המכון – יושב ראש, הממונה על החינוך המקצועי במשרד החינוך והתרבות ומרכז מגמת בניה בבית ספר הנדסאים שמינה השר.

2. הפעולות המפורטות להלן יוחדו למהנדס רשוי הרשום במדור הנדסה אזרחית:

(1) במבנים שבהם בניני ציבור, משרדים, בתי עסק או בניני מגורים:

(א) קביעת עקרונות מערכת הקונסטרוקציה של מבנה, הכנת תוכניות הקובעות עקרונות ליציבות המבנה והגשתן לרשות מוסמכת, למעט ביצוע פעולות כאמור לגבי מבנה פשוט;

(ב) חישוב יציבות המבנה, להוציא חישובים סטטיים מרחביים, למעט חישוב יציבות המבנה לגבי מבנה פשוט;

(ג) חישובים סטטיים מרחביים;

(ד) הגשת החישובים האמורים בפסקאות משנה (ב) ו- (ג) והגשת תכניות לרשות מוסמכת, למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי
מבנה פשוט;

(ה) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה, למעט ביצוע פעולה כאמור במבנה פשוט;

(ו) תיאום הביצוע הכולל במבנה, למעט ביצוע פעולה כאמור לגבי מבנה פשוט;

(ז) פיקוח עליון על הביצוע, קבלת מבנה ואישורו, למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט;

(ח) הכנת מפרטים, למעט הכנת מפרטים לגבי מבנה פשוט;

(2) במבנים שהם בניני תעשיה, מלאכה, מחסנים, אסמים, מכלי מים ודלק, מבנה נמל וים, סכרים ומבני דפון, קירות תומכים, קירות וסוללות הגנה, מפלים מלאכותיים, גשרים, מעבירי מים, מגדלי מים, הנגרים, מנהרות, מעברים דו-מפלסיים, מבני חניה, תרנים ומגדלי אנטנות, יסודות מבנה מיוחדים וכל מבנה שאינו כלול בפסקה (1) :

(א) תכנון מוקדם ותכנון סופי, למעט תכנון של מבנה פשוט;

(ב) תכניות עבודה ארכיטקטוניות, להוציא תוכניות עבודה של פרטים לביצוע ולמעט תכניות עבודה ארכיטקטוניות לגבי מבנה פשוט;

(ג) קביעת עקרונות מערכת הקונסטרוקציה של מבנה, הכנת תכניות הקובעות עקרונות ליציבות המבנה, והגשתן לרשות מוסמכת, למעט ביצוע פעולות כאמור לגבי מבנה פשוט;

(ד) חישוב יציבות המבנה, להוציא חישובים סטטיים מרחביים למעט חישוב יציבות המבנה לגבי מבנה פשוט;

(ה) חישובים סטטיים מרחביים;

(ו) הגשת החישובים האמורים בפסקאות (ד) ו-(ה) והגשת תוכניות לרשות מוסמכת למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט;

(ז) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה השונות למעט ביצוע פעולה כאמור במבנה פשוט;

(ח) תיאום הביצוע הכולל במבנה, למעט ביצוע פעולה כאמור במבנה פשוט;

(ט) פיקוח עליון על הביצוע, קבלת המבנה ואישורו, למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט;

(י) הכנת מפרטים, למעט הכנת מפרטים לגבי מבנה פשוט.

(3) תכנון מוקדם, תיווי, חישובי המבנה הפיזי, הגשת תכניות וחישובים לרשות מוסמכת, פיקוח עליון על הביצוע, קבלה ואישור של כבישים ארציים, בינעירוניים ואזוריים, עורקים ראשיים, מסילות ברזל, מסלולי המראה, מסלולי הסעה ורחבות חניה של כלי טיס בשדות תעופה.

3. הפעולות המפורטות להלן יוחדו לאדריכל רשוי הרשום במדור לארכיטקטורה ולענין מבנים המשולבים בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, המפורטים בתוספת השניה, גם לאדריכל נוף רשוי הרשום במדור לאדריכלות נוף:

(1) בתכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני:

(א) תכנון מוקדם ותכנון סופי;

(ב) הכנת תקנונים ותשריטים לתכניות;

(ג) הגשת תכניות לרשות מוסמכת;

(ד) הכוונה עליונה בביצוע התוכניות.

(2) במבנים שהם בניני משרדים, בניני מגורים, בניני ציבור, בניני בידור, בניני מלאכה ומחסנים, למעט בניני מגורים, מלאכה ומחסנים שהם מבנים פשוטים ולמעט שינוים במבנים קיימים ופעולות במבנים יבילים, שפורטו בתוספת השלישית:

(א) תכנון מוקדם ותכנון סופי, למעט תכנון הקונסטרוקציה של מבנה;

(ב) תכניות עבודה ארכיטקטוניות להוציא תכניות עבודה של פרטים לביצוע;

(ג) הגשת תכניות לרשות מוסמכת;

(ד) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה השונות, לרבות התיאום עם יועצים מקצועיים;

(ה) פיקוח עליון על הביצוע;

(ו) קבלת המבנה ואישור.

4. הפעולות המפורטות להלן במפעלי תעשיה כימית, לרבות תעשיית מזון, למהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת כימית:

(1) תכנון מוקדם ותכנון סופי של מפעל חדש ושל תהליכים חדשים במפעל קיים;

(2) הגשת תכניות כאמור בפסקה (1) לרשות מוסמכת;

(3) קביעת מפרטים טכניים לגבי האמור בפסקה (1).

תוספת שנייה


1. לענין פרט 3 בתוספת הראשונה, מבנה משולב בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים הוא כל אחד מאלה:

(1) מבנים שהם בניני משרדים, מזנונים, שירותים סניטריים או מתקנים טכניים, שהשטח של כל אחד מהם אינו עולה על 50 מטרים רבועים;

(2) מבנים שעיקר ייעודם לאחסנה או חניה, ששטח כל אחד מהם אינו עולה על מאתיים מטרים ריבועים;

(3) פרגולות להצלה;

(4) קירות תומכים;

(5) מעבירי מים;

(6) מעברים להולכי רגל.

תוספת שלישית

(פרט 3(2) בתוספת הראשונה)

1. שינויים במבנה קיים

(1) הריסה ובניה של מחיצות, למעט שינויים במחיצות שהן ממרכיבי שלד הבניה;

(2) יצירת פתחים בקירות פנימיים וסגירתם;

(3) שינויים פנימיים, למעט הרחבת שטח המבנה;

(4) תקרות עצוביות או בולעות קול שהן מונמכות;

(5) תכנון מקום דרגונעים ומעליות.

2. שינויים חיצוניים במבנה קיים שהם פועל יוצא מהשינויים בתוכו כמפורט להלן:

(1) סגירת מרפסות;

(2) גגונים;

(3) סוככים;

(4) פרגולות;

(5) יצירת פתחים, הרחבתם וסגירתם.

3. (1) מבנים יבילים מחומרים פריקים ששטחם אינו עולה על שלושה מטרים ריבועים;

(2) ביתנים יבילים מחומרים פריקים לתערוכות וירידים, אף ששטחם עולה על שלושה מטרים רבועים.

והכל אם הפעולות המפורטות בפרט 3(2) לתוספת הראשונה נעשו בידי אחד מאלה:

(א) אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור לארכיטקטורה;

(ב) הנדסאי לאדריכלות כאמור בסעיף קטן (ב) בהגדרה "מבנה פשוט" בתוספת הראשונה;

(ג) הנדסאי לתכנון ועיצוב פנים שבידו אישור מאת מנהל המכון הממשלתי להשכרה טכנולוגית שבמשרד העבודה והרווחה כי הוא רשום בפנקס ההנדסאים המתנהל במכון האמור, במדור תכנון ועיצוב פנים.

כ"ב בניסן התשכ"ז (2 במאי 1967)

יגאל אלון
שר העבודה

פורסם: ק"ת מס' 2042, התשכ"ז 19.5.1967, עמוד 2399.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישום בפנקס),התשכ"א-1960

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-23לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנות אלה

"הרשם" -אדם שהוסמך על ידי השר לנהל פנקס המהנדסים והאדריכלים.

2. בקשה להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים תוגש לרשם בטופס שאפשר להשיגו במשרדי מהנדסי המחוז של מחלקת עבודות ציבוריות, משרד העבודה, ויצורפו אליה התעודות והמסמכים להוכחת הזכות להירשם.

3. אגרת-רישום היא 69 שקלים חדשים.

4. (א) הוכיח מבקש שהוא חבר רגיל באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, יראה בכך חבר-הבוחנים הוכחה שלמבקש ההכשרה המתאימה לענין סעיף 9 (4) לחוק.

(ב) שוכנע חבר הבוחנים על סמך העבודות שביצע המבקש, מהותן, היקפן ונסיבות-ביצוען, ועל סמך תעודות המעידות על השכלתו המקצועית, אם הוגשו תעודות כאלה, שלמבקש הידע העיוני הדרוש, יראה החבר בעבודות ובתעודות אלה הוכחה שלמבקש ההכשרה המתאימה לענין סעיף 9(4) לחוק.

5. לא קוימו התנאים שבתקנה 4, ייבחן המבקש על ידי ועדת-בחינות של שלושה שתמונה על ידי חבר-הבוחנים, מבין חבריו או שלא מבין חבריו, במקצועות ובמקצועות-משנה, כפי שיקבע חבר-הבוחנים.

6. חבר-הבוחנים יקבע את דרכי הבחינה וועדת הבחינות תקבע את סדרי הבחינה.

7. מועמד שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שנית, ואם נכשל בפעם שניה רשאי לחזור ולהיבחן בהיתר מיוחד של חבר הבוחנים.


8. לתקנות אלה ייקרא "תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישום בפנקס), התשכ"א-1960".

ט"ז בניסן התשכ"א (15 בדצמבר 1960).

גיורא יוספטל
שר העבודה

פורסם: ק"ת 1078, התשכ"א 15.12.1960

https://www.benezra.co.il/