מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה

בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה.

"אחראי לביקורת" - האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה;

"אולם ספורט" - בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מיתקנים לשימושם של הצופים;

"אלמנט עמיד-אש" - חלק בנין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת"י 931, למשך 90 דקות או כל שמן אחר שנקבע בתוספת השניה;

"אסיפה" - כמשמעותה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג – 1962;

"בנין גבוה" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבנין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 12 מטרים;

"בנין רב קומות" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבנין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 27 מטרים;

"בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר;

"בריכה למי שתייה" - בריכה כמשמעותה בתקנות הבריכות למי שתיה שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;

"דרך יציאה" - דלת או אמצעי אחר שהיציאה לרחוב דרכו היא במישרין או דרך שטח פתוח;

"דרך מוצא בטוח" - דרך יציאה, לרבות המעברים המובילים אליה מכל חלקי הבנין;

"היתר" - היתר לפי פרק ה' לחוק;

"הל"ת" - הוראות למיתקני תברואה, התש"ל – 1970, שאושרו על-ידי שר הפנים.

"מתכנן שלד הבניה" - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;

"נכס" - הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
"עבודה" – עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;

"עורך הבקשה" - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או בא במקומו, הכל כמפורט בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה;

"פסולת בנין" - חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;

"קו בנין" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;

"קיר חיצון" - קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;

"רשות הבריאות" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;

"שינוי פנימי בדירה" - בבית משותף – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של בנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין,
או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות;

"שלד" - כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;

"תכנית קונסטרוקציה" - תכנית שלפיה נבנה שלד;

"תעודת גמר" - תעודה הניתנת לבעל ההיתר על ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;

"תקנות הבריכות למי שתיה" - תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ"ג – 1983;

"תקן" - תקן ישראלי ובאין תקן כאמור – תקן של כל מוסד חבר בארגון הבינלאומי לתקינה (I.S.O.).

הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לוועדה המקומית בשני העתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4 ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל"ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת הנכס.

אישור מוקדם של מפה

המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לוועדה המקומית.

הוועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לוועדה המפה לצרכיי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).

מבקש היתר (להלן – מבקש) יגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט כמפורט בטופס 1 בתוספת הראשונה, שהעתק ממנו ניתן לקבל במשרדי כל ועדה מקומית.בקשה להיתר בעותק אחד, והמפרט בחמישה עותקים.

בקשה להיתר ומפרט יהיו חתומים בידי אלה:
המבקש;
עורך או עורכי הבקשה;
מתכנן שלד הבנין;
האחראי לביצוע השלד;
בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א;
האחראי או האחראים לביקורת.
חתימותיהם של האחראי לביצוע השלד ושל האחראים לביקורת יכול שיימסרו לוועדה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.

בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה 2 הוא:
בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו
בחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – בית משותף) – הבעל הרשום או חוכרו;
בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף – בעל רשום או חוכר;בוטלה.

הוגשה בקשה להיתר

בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;

בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין – מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכח כל חוק;

על אף האמור בפסקאות (1) עד (5), בנכס שהוא מקרקעי ישראל, בין אם הוא רשום במרשם המקרקעין ובין אם לאו – מי שמוסמך לכך מטעם מינהל מקרקעי ישראל, בכפוף להוראות אלה;
לענין תקנה זו יראו את הודעת מינהל מקרקעי ישראל בכתב על אי – התנגדותו לבקשה להיתר כחתימתו על הבקשה;

אין בהודעה על אי - התנגדות כאמור כדי לפטור חוכר שהגיש את הבקשה ממתן הודעה ליתר החוכרים של אותו נכס כאמור בתקנה 2 ב, אם אלה לא חתמו יחד אתו על הבקשה:

האמור ברישה לפיסקה זו לא יחול בבקשה להיתר שלא מבוקשים בה תוספת שטח רצפה או שינוי ייעוד שנקבע בהיתר קודם שניתן ביחס לנכס נשוא הבקשה או גם זה וגם זה;

בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להיתרם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב),
התשל"ב – 1972 – גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלבד שבמקרה זה – המציא לבעל הנכס העתק ,לא תיתן הוועדה המקומית את ההיתר אלא כתום שלושים יום אחרי שהומצא לבעל הנכס העתק הבקשה ותיווסף בגוף ההיתר הערה זו: "תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט".

בנכס שחלה עליו תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור בסעיף לחוק, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125לחוק – מי שהיה בעל זכות בנכס לפי פסקאות (1) עד אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור, לא תיתן הוועדה המקומית את ההיתר, אלא אם היה בפניה תשריט לכל שטחה של החלוקה החדשה שאושרה בתכנית כאמור והתשריט הוכן, נחתם ואושר בידי מודד כמשמעותו בפקודת המדידות.

אין בהוראות אלה כדי לגרום מסמכות להתנות בתכנית מתן היתר בניה בנכס כאמור, בקיום תנאים נוספים.

לענין תקנות 2 ו-2א
(1)היו מספר בני – אדם בעלי זכות באותו נכס כאמור בתקנה 2א ולא כולם חתמו, לא יינתן ההיתר, אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאלה שלא חתמו; המבקש יצרף העתק הבקשה לכל מי שזכאי לקבלו ואת מענו של הזכאי להעתק, והוועדה המקומית תמציא את ההעתקים לזכאים להם, על חשבונו של המבקש;
(2)בהעדר מענו של זכאי להעתק הבקשה, על המבקש לצרף תצהיר ובו יפרט כי מענו של הזכאי להעתק אינו ידוע לו ושעשה מאמץ סביר כדי להשיגו;
(3)בנסיבות האמורות בפסקה (2) על המבקש לפרסמה בדרך שהוועדה המקומית תורה עליה, לרבות פרסום בעיתון יומי ולצרף עותק הפרסום לבקשתו;
(4)מבקש היתר בנכס הרשום כבית משותף שלא לענין שינוי פנימי בדירה בלבד, יצרף לבקשתו נסחי רישום מקרקעין לגבי דירות, לגבי יתר הדירות בבית ולגבי הרכוש המשותף; אך רשאי הוא לצרף במקום נסח הרישום של יתר הדירות והרכוש המשותף – תצהיר שלו ושל נציגות הבית המשותף על הרכב הבעלות בבית המשותף בנוסח לפי הטפסים 7 ו- 8 שבתוספת הראשונה;
(5)המצאה לענין תקנה זו יכול שתהא בדואר.

הוועדה המקומית לא תדון בבקשה להיתר בניה, אלא לאחר שצורפוכל המסמכים שחייבים לצרפם לפי תקנה 2ב ולא תתן את ההיתר,אלא לאחר תום 30 יום מיום קבלת הבקשה, אך לא לפני המצאת ההודעות כמפורט בתקנה 2ב.

מתן הודעה לזכאים אחרים,דחיית ההחלטה בדבר מתן ההיתר

הוגשה התנגדות למתן היתר מצד מי שהיתה חובה להודיע לו לפי תקנה 2ב על הגשת הבקשה להיתר, לא תיתן הוועדה המקומית את ההיתר על אף האמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו, הודיע לו בכתב על החלטתה, ולאחר שחלפו 30 ימים מיום ששלחה הוועדה המקומית הודעה למתנגד על דחיית התנגדותו, אם החליטה לדחותה החלטת הוועדה המקומית תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד.

מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות, והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה.

יכול שמספר בני אדם יחתמו כעורכים על בקשה להיתר, כל אחד לגבי אותו חלק מעבודת הבניה, נשוא ההיתר המבוקש, שלגביו ערך הוא את הבקשה או את נספחיה.

העריכה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להיות מחולקת לתכן הארכיטקטוני, להקמת השלד, להקמת מערכות של מיתקני תברואה, מערכות רשת החשמל, הגז, הטלפון ומיזוג אוויר, לעבודות פיתוח מסביב לבנין ולמיתקני עזר כיוצא באלה; ובלבד שלא יישאר במכלול פעולה הבניה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך.

היתה העריכה מחולקת כאמור, יהא עורך הבקשה לענין חתימה על המפרט כאמור בתקנה 2, הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה הנערכת בטופס 1, לתוספת הראשונה, והוא ייקרא עורך הבקשה הראשי.

מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה.

(1)הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן;
(2)קווי בנין;
(3)קווי רחוב;
(4)השימושים המותרים בנכס על פי התכניות החלות עליו וכל תנאי מיוחד שבהן;
(5)כל בנין הנמצא במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;
(6)כל בנין, גדר, אבן שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ, שוחה וכל עצם הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות, וכן המרחקים בין העצמים האמורים;
(7)גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבנין שלהן;
(8)ברזי שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית;
(9)חץ הצפון;
(10)קנה המידה שלפיו נערכה המפה.

הוגשה בקשה להיתר להקמת בנין חדש ובסביבת הנכס קיימים קווי אספקת מים או מערכת ביוב ציבורית, יצויינו במפה המצבית, נוסף לאמור בתקנת משנה (ג), הדברים הבאים;
המפה המצבית תכלול מפת הסביבה ערוכה בקנה מידה 1:2500 ובה יצויינו, בין השאר:

(1)הגושים והחלקות על מספריהם;
(2)רשת קוארדינטות – אם השטח איננו מוסדר לפי פקודת
הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט – 1969;
(3)הדרכים הציבוריות שבסביבת הנכס, תוויתן, שמותיהן ומידת
(4)על פי דרישת המהנדס תיחתם המפה המפה המצבית בידי
מודד מוסמך.
(5)המהנדס רשאי לדרוש ממבקש ההיתר שימציא לו, בנוסף
לדברים המפורטים בתקנות משנה (ד), פרטים דומים
המתייחסים לחיבור הנכס לרשתות של שירותים אחרים
לתועלת הציבור.

מפת איתור העבודה תערך בקנה מידה 1:250, ואם הבקשה היתה למתן היתר למקום לאסיפות תערך בקנה מידה 1:100.
במפת איתור העבודה יצויינו הפריטים הבאים, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים;

(1)הבניינים;
(2)דרכי הגישה לבניינים;
(3)הכניסות לבניינים;
(4)החצרות;
(5)מקומות החניה ומפלסיהם;
(6)מקומות לתליית כביסה;
(7)מקומות לריכוז פחי אשפה ודרכי הגישה אליכם;
(8)קווי אספקת המים;
(9)החיבור לביוב הציבורי;
(10)בורות רקב, בורות חלחול או חפירי חלחול, אם לא ניתן לחבר את הבנין המוצע לביוב הציבורי;
(11)משטחים לריכוז מיכלי גז;
(12)רשת צנרת לאספקת גז מרכזית;
(13)מיתקן לחימום מרכזי על ידי דלת נוזלי;
(14)ארובה וגבהה, ובבניני תעשיה ומלאכה – גובה הבניינים בסביבה ביחס לגובה הארובה;
(15)דרכי ניקוז הנכס;
(16)עמודי חשמל וטלפון;
(17)קווי חשמל וטלפון תת קרקעיים;
(18)גדרות;
(19)תיאור התנאים של הנכס.

מפת איתור העבודה

במפת איתור העבודה יצויינו מידותיהם של הדברים המפורטים בפריט (10) לתקנת משנה (ב) ומיקומם של הדברים המפורטים בפריטים (5) עד (17) לתקנת המשנה האמורה.

מוצע מקום לריכוז פחי אשפה במרחק קטן מ- 4.00 מטרים מגבול הנכס הגובל, יצויינו במפת איתור העבודה הבניינים הקיימים וייעודם בנכס האמור, הנמצאים ברדיוס של 10.000מטרים מהמקום המוצע האמור.
בבקשה למתן היתר למקום לאסיפות תכלול מפת איתור העבודה גם את אלה:

(1)מקום הבמה – אם מוצע להקים במה;
(2)מקום הקופות – אם מוצע שהכניסה למקום תהא תמורת תשלום;
(3)סידור המושבים;
(4)מקום ההידרנטים ומכשירי כיבוי אש;
(5)פרטים נוספים שהמהנדס ידרוש, בשים לב לאופיו של השימוש;או תצורף לה מפה נפרדת, באותו קנה המידה, שתכלול את הפרטים האמורים.

בתשריט הסכימתי של שטחי הבניה יצויינו שטחי הבניה המנוצלים של כל אחת מקומות הבנין המוצע.

הוגשה בקשה להיתר להוספה לבנין קיים, יצויינו בתשריט הסכימתי שטחי הבנייה הקיימים בנפרד והמוצעים בנפרד.
בתשריט הסכימתי לצד התיאור הגרפי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יפורטו החישובים של שטחי הבניה.

תכניות הבניה ייערכו בקנה מידה 1:100 ויכללו את תכניות התנוחה, החתכים, החזיתות והפרטים האלה:

(1)תכנית התנוחה של כל אחת מקומות הבנין, לרבות קומת מרתף, קומת עמודים מפולשת וקומת גג;
(2)חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבנין המראה את הקשר בין כל קומות הבנין והיחס בין מפלסי הבנין ובין פני הקרקע הטבעיים; אולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של כל אחד מהם;

תשריט סכימתי של שטחי הבניה,תכניות בניה

(3)חתך לאורך הבנין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (2), העובר דרך חדרי שירות ומראה את גובהם של חדרי הבנין ודרך איוורם של חדרי השירות;
(4)חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבנין, הדרוש להבנת מבנהו;
(5)חזיתות הבנין, בהן יצויינו מפלסי קומותיו, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים הכניסות לבנין והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבנין.

על פי דרישת המהנדס יצרף עורך הבקשה לבקשה להיתר תכנית בניה של חזית הבנין לצד הרחוב שלאורכו הוא מוקם, המראה גם את חזיתות הבנינים או חלק מהם הנמצאים במרחק של עשרים מטרים מגבולות הבנין המוצע.

תכנית הבניה של חזית הבנין כאמור בתקנת משנה (א) תערך בקנה מידה 1:250 ויצויינו בה חומרי הבניה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבנינים האמורים וצבעם.

המפה המצבית, מפת איתור העבודה, התשריט הסכימתי של שטחי הבניה ותכניות הבניה יחוברו ויקופלו בצורת הרמוניקה בגודל נייר פוליו ויוגשו לוועדה המקומית בחמישה העתקים.

חלקי הבנין הקיימים והמערכות הקיימות לשרברבות ולסילוק שפכים יסומנו בתכניות הבניה בגוון כהה.

חלקי הבנין המוצעים, וכן המערכות המוצעות לשרברבות, לסילוק שפכים, לצנרת טלפון, לחימום מרכזי, לגז ומערכות מוצעות כיוצא באלה, וכל חלקי הבנין המיועדים להריסה, יסומנו בצבעים המקובלים.

בתכניות התנוחה של קומות הבנין כמפורט בתקנה 7(1) יצויינו - מידות חוץ ופנים של הבנינים בדייקנות של סנטימטר;עביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים;רוחבם, אורכם, שטחם וייעודם של כל חדר וחלל.

בתכניות הקומות של הבנין כאמור בתקנה 7(1) ובחתכים כאמור בתקנה 7(2) עד (4) יצויינו במידות בניה רוחבם וגובהם של הפתחים המשמשים דלת, חלון או פתח אוויר.
(ו) כל תכנית תנוחה של קומה תשא סימון חץ הצפון.

חזית לצד הרחוב,אופן ההגשה וההכנה של הנספחים לבקשה להיתר

(1)הקבועות, האביזרים והצינורות לאספקה ולסילוק יסומנו בתכניות הבניה בהתאם לשרטוטים לדוגמה בהל"ת.
(2)צנרת טלפון תסומן לפי הענין בתכניות בניה; הצנרת תסומן לאחר תיאום עם רשות התקשורת כמשמעותה בחלק ט' לתוספת השניה בהתאם לדוגמאות והתרשימים שבנספח לחלק ט' לתוספת השניה ובאופן שתכלול את אלה:
(1)ציון של נתיב צנרת הכניסה על גבי תרשים הסביבה ועל גבי תרשים המגרש;
(2)מהלך כל צנרת הטלפון בבנין, הסוג והקוטר, מיקום קופסאות מעבר וקופסאות סופיות , מיקומן ומידותיהן של תיבות הסתעפות ראשיות ומשניות;
(3)תרשים הצנרת בקומות טיפוסיות;
(4)חתך אנכי של הצנרת בבנין.
(5)מקום התורן והמגבר של מיתקן לאנטנות יסומן בתכניות הבניה המצורפות לבקשה להיתר.
(6)מקום תנור הסקה, הארובה ומיכלי הדלק, יסומנו בתכניות הבניה.
(7)מקום חדר ההסקה המרכזית יסומן בתכניות הבניה.
(8)מקום ציוד הכיבוי ומקום הספקת המים לכיבוי, יסומנו בתכניות הבניה.
(9)מיון הבנינים והשימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 921, יצויינו בתכניות הבניה.
(10)מקום תיבות המכתבים יסומן בתכניות הבניה.
(11)חמשת העתקים של נספחי הבקשה להיתר כאמור בתקנת משעה
יוכנו ממקור משורטט בטוש או בחומרי שרטוט יציבים אחרים.
(12)לבקשה להיתר לשינוי פנימי או לשינוי בשימוש הבנין, כולו או מקצתו, יצורפו המפות, התשריטים ותכניות הבניה שדרש המהנדס.
(13)עורך הבקשה יגיש לוועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים לדעתו להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה:
(1)מפה טופוגרפית;

נספחים לבקשה להיתר לשינוי פנימי בבנין או שינוי בשימושו

נספחים נוספים להבהרת בקשה להיתר
(1)תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדו
ב"ביסוס לבינינים", כאמור בסעיף 5.04(א) לתוספת השניה;
(2)תיאור אמצעי בטיחות אש;
(3)תיאור המקלט;
(4)הגדרת טיבם וסוגם של חומרי הבניה וחזקם המינימלי,
התאמתם לתקן ומיפרטיהם;
(5)פרטים נוספים בנוגע למערכות השרברבות, לסילוק שפכים,
לסילוק מי גשם, לאספקת מים קרים וחמים, להסקה מרכזית, למיתקני אוויר, לארובות, לסילוק אשפה, למגדלי קירור מים, למיתקנים וצנרת לאספקת גז מרכזית, למיתקן חימום מרכזי על ידי דלק נוזלי, למעליות, לקולטי ברקים
ולמיתקנים אחרים כיוצא באלה;
(6)פרטים נוספים בנוגע לדודי מים, לדודי שמש, לאנטנות
ולמיתקנים אחרים על הגג;
(7)פרטים נוספים בנוגע לאיתורם של שלטים וארגזי ראווה;
(8)פרטים בנוגע להגנת הבנין בפני חדירת מי גשם.
(9)לפי דרישת המהנדס יגיש המבקש לוועדה המקומית, במועדים ובמספר העתקים שייקבע, מפות, תשריטים, תכניות בניה, חישובים ופרטים אחרים, חתומים בידו ובידי עורך הבקשה ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.
(10)היתה אחריותו של עורך הבקשה מחולקת בין מספר בני אדם כאמור בתקנות 2ה עד 2ז, יבוצעו הפעולות המוטלות בתקנה זו על עורך הבקשה, בידי אותו עורך שהפעולה הנידונה נמצאת בתחום פעולתו.
(11)עולה שיפוע של קרקע הנכס על 10% יצרף המבקש לבקשתו מפה טופוגרפית.
(12)מפה טופוגרפית תיערך בקנה מידה 1:250.

(א)במפה טופוגרפית יצויינו הדברים האלה;
(1)קווי רמה בהפרשי גובה של חצי מטר או הפרש אחר בהסכמת המהנדס;
(2)תחומי הנכס;
(3)הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, ומפלסיהן;

חובה להגיש מפה טופוגרפית בנכס בעל שיפוע
מפה טופוגרפית:

(1)תעלות ושוחות ניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן;
(2)גבולותיו החיצוניים של הבנין המוצע;
(3)מפלסי הרצפות של כל הבניינים הקיימים בנכס והנמצאים מרחק של 10.0 מטרים מגבולות הנכס;
(4)מפלסי הרצפה הנמוכה ביותר בבנין המוצע.

המהנדס רשאי להתיר הגשת נספחים לבקשה להיתר במספר עותקים שונה מהנקוב בתקנת משנה 9(א).
המהנדס רשאי להתיר עריכת נספחים בקנה מידה שונה מהנקוב
בתקנות 4(א) ו-(ה), 5(א), 7, 8(ב) ו- 13(א).
הוגשה בקשה להיתר לוועדה המקומית והיא תואמת את הוראות
תקנות אלה, את הל"ת ואת התכניות החלות על הנכס, יאשר
המהנדס בכתב את הדבר.
בבקשה שאינה תואמת את הוראו כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטייה ויחווה דעתו בענין התרת שימוש חורג או מתן הקלה.

ועדה מקומית ראית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו,
להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בעניינים אלה;

(1)חומרי בניה לביצוע העבודה וכן, בהתאם לתקנים הישראליים ת"י 755 ות"י 921, דליקותם של חומרי בניה אלה, בדיקת דרגת דליקותם או סיווגם בהתאם לדליקותם ושימושם;
(2)מראהו החיצוני של הבנין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו;
(3)השלמת בנין שלא נבנה עד כדי הגבולות המותרים לפי ההיתר, ומתן צורה גמורה למראהו החיצוני בהתאם לבנינים בסביבה, לרבות ציפוי באבנים, הצבת מיכלי מים, מעקים רצופים, חדרי מדרגות, מרפסות וכיוצא באלה;
(4)מילויים וחפירות;

נספחים במספר ובקנה מידה שונים,בדיקת הבקשה על ידי המהנדס

(1)התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה;
(2)עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע;
(3)סלילת מדרכות, שבילים ובנייתם של קירות תומכים וגדרות;
(4)נטיעת עצמים וצמחים מסויימים ושמירה על עצמים וצמחים מסויימים שבנמצא;
(5)הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
(6)מערכת אוורור, תאורה, ביוב ניקוז, התקנת מעליות, אספקת מים, גז, חשמל, רשת טלפון, מיתקנים לאצירת אשפה וסילוקה ומיתקנים לבטיחות אש;
(7)מקומות חניה והגישה אליהם;
(8)מקלטים וסידורי בטיחות אחרים;
(9)סימון ותאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה;
(10)הבטחת יציבות הבנין במהלך העבודה;
(11)נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור והעובדים בביצוע העבודה, לרבות התקנת מנורות, פיגומים ומחיות קרשים;
(12)מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב ולהולכי רגל בדרך ציבורית;
(13)נקיטת אמצעים למנוע הנחת חומרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית, במהלך העבודה;
(14)סילוק כלים, מכשירים וחפצים אחרים מהנכס ומסביבתו לאחר השלמת העבודה;
(15)בטלה;
(16)התקנת חדרי מדרגות מוגנים בבניינים שאינם בנינים גבוהים או בניינים רבי קומות.

מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א)(10), רשאית
הוועדה המקומית – על אף האמור בסעיף 17.10 שבתוספת השניה – לסרב לתת היתר למקום לאסיפות בגלל קרבתו למקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים העלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש, אם קיבלה הוועדה חוות דעת מגורם מקצועי בר סמכא כי יש לעשות כן;
להתנות את מתן היתר למקום לאסיפות הנועד ל – 400 משתתפים או יותר, בהתקנת גופי תאורה של מערכת איתות חירום חזותית במקומות נוספים על אלה המפורטים בסעיף 17.32 לתוספת השניה.

בהיתר הבניה יקבעו תנאים בדבר פינויה המתוכנן של פסולת הבנין אל אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה, במהלך העבודה ומיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות של פסולת הבנין מזערית להערכת המהנדס או שקיימות, לדעת הועדה המקומית, נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מחובת פינוי כאמור.

ועדה מקומית או ועדת משנה של ועדה מקומית (להלן – הוועדה), הדנה במתן היתרי בניה, תרשום פרוטוקול על דיוניה שבו יירשמו והחלטות, והסתייגויות והנמקות של חבר הוועדה ומהנדס הוועדה המקומית – אם ביקשו זאת.

חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול.

ההחלטות שלהלן יהיו מנומקות:
(1)החלטה בהתנגדות למתן היתר שהוגשה לפי כל דין – אם דרש זאת המתנגד או מבקש ההיתר.
(2)החלטה לפי סעיף 157(א) לחוק להחזיר דיון לוועדה המקומית.
(3)אין הוראות תקנה משנה (א) כדי לגרוע מהאמור בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט – 1958.

לא יינתן היתר אלא בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השניה וכל היתר יותנה בתנאי כי העבודה תבוצע בהתאם להוראות
האמורות.

תיקונו, או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן היתר יותאם להוראות התוספת השניה, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה המוצעת, זולת אם יש הוראה מיוחדת אחרת לגביו בתוספת השניה.

חובת קיום הוראות התוספת השניה

(1)מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניה ומהאחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות
בתוספת השניה.
(2)מקום שבתקנות אלה מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבניה ובאמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו.
(3)היתר ייערך בטופס 3 שבתוספת הראשונה וייחתם בידי יושב ראש הוועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית והמהנדס.
(4)להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב ראש הוועדה המקומית או המהנדס, ועתקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.
(5)עותק אחד של ההיתר יישמר במשרדי הוועדה המקומית.
(6)עותק שני של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג, לפי בקשתו, לאדם שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית, רשות הבריאות, הרשות המקומית או מפקדת הג"א, לשוטר או לכבאי.

בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.
בתקנה זו "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה.
סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יתואמו ב- 1 בכל חודש (להלן – יום ההעלאה), לפי שיעור העליה במדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ההעלאה הקודם, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ההעלאה.
סכום מותאם כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל כלפי מעלה לשקל
השלם הקרוב.

היתר ועותקיו אגרות , הצמדה למדד

החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד התכנון רשאי
להאריך את התקופה בשנה נוספת אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.

(1)לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.
(2)הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה, בטל ההיתר.

מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:

(1)הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);
(2)ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).
(3)לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעת בדין לחידושו.
(4)חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(5)חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.
(6)גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו. לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על ש הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס.

תוקפה של החלטה לתת היתר ושל היתר

בכל היתר לבנין או לתוספת בנין המחייב, על פי כל דין, הקמת מקלט אחד או יותר, או המחייב שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לועדה המקומית, בנוסח שבתוספת הרביעית, בדבר ביצוע העבודות האמורות, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד; המשך בניה באותו בנין, ללא מתן תצהיר כאמור יראו כבניה ללא היתר.

על התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס, לפי סעיף 45(ה) לחוק יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (התרת שינוים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ"ב – 1992, ואולם הגשת הבקשה לשינויים כאמור תהיה לפי טופס 2 בתוספת הראשונה.

לפי בקשת בעל ההיתר יוציא לו המהנדס תעודה המעידה כי כל הבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתנאיו (להלן – תעודת גמר).

בעל ההיתר יגיש למהנדס בקשה לתעודת גמר לא יאוחר משנה ממועד מתן אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א (ה), או (ה2) לחוק או ממועד פניית המורשה להיתר לגופים המנויים בסעיף 157א (ה2) (3) לחוק; יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס כאחד, רשאים, מטעמים מיוחדים שיפורטו בהחלטתם ובתנאים הנראים להם נחוצים בנסיבות הענין, לדחות את המועד למתן תעודת גמר לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.

תעודת גמר בחתימת ידו של המהנדס תהא ראיה לקיום תנאי ההיתר.

לא קיבל בעל ההיתר תעודת גמר במועדים הקבועים בתקנת משנה (ב) יראוהו כמי שביצע עבודה בסטייה מהיתר כמשמעו בסעיף 204(א) לחוק.

בקשה לתעודת גמר תיערך לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; טופס כאמור אפשר להשיג במשרדי כל ועדה מקומית.

אם לדעת המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להיתר וקוימו הוראות תקנות אלה ותנאי ההיתר שקיומם לא נדחה לפי תקנת משנה (א), לרבות תנאי ההיתר בדבר פינוי פסולת בנין מהמגרש לאתר פינוי פסולת, יתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו וערוכה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.

התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס ,תעודת גמר

על אף האמור בתקנת משנה (ד), לא תינתן תעודת גמר לבנין אלא לאחר שמתכנן שלד הבנין מסר הודעה בכתב שקיימת תכנית
קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת במשמרתו במקום שיפרט בהודעה.

המהנדס רשאי לדרוש כי תכנית הקונסטרוקציה תוצג לפניו לפני מתן תעודת הגמר.

ניתן אישור הרשות המאשרת כאמור בתקנת משנה (א), קודם שנסתיימו כל העבודות הכלולות בהיתר הבניה, תוחזר למקש עם תעודת הגמר, הערבות הבנקאית שהופקדה בידי הועדה המקומית, כתנאי לקבלת האישור האמור.

היתרי בניה לבניינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויבים ברשיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968, או לבניינים המיועדים למטרות ציבוריות או בריאות, יינתנו על ידי הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הבריאות.

בטלים:
(1)תקנות בנין ערים (רשיונות);
(2)תקנות תכניות בנין ערים (תרשימים);
(3)תקנות בנין ערים (בנין עראי);
(4)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז המרכז (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז המרכז), התשט"ז 1955;
(5)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל אביב (פיקוח על בניינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז תל אביב), התשי"ח 1958;
(6)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (פיקוח על בניינים והקמתם), התשי"ח – 1958;

היתרי בניה לבניינים מסויימים

(1)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (פיקוח על בניינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז הדרום), התש"ך – 1960;
(2)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (שטח תכנון עיר של חיפה) (פיקוח על בניינים והקמתם), התש"ך – 1960;
(3)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (פיקוח על בניינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז הצפון), התש"ך – 1960;
(4)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (פיקוח על בניינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז חיפה), התשכ"א – 1961;
(5)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (טפסים
לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ו – 1965;
(6)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל אביב
(7)טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ג – 1963.
חוק עזר לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה
(8)טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ד – 1964;
(9)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ד – 1964;
(10)חוק עזר לוועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום
(11)טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), התשכ"ד – 1964;
(12)תקנות התכנון והבניה (אגרת היתר לחממה), התשכ"ח – 1968

(להלן - החיקוקים המבוטלים).

על בקשה להיתר ובקשה לחידוש היתר לגבי בנין שלא הוחל בעבודה, שהוגשו עד תום שלושה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות ועל בקשה לחידוש היתר אשר ניתן לפי החיקוקים המבוטלים לגבי בנין שהוחל בעבודה, יחולו החיקוקים המבוטלים.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970"כ"ט באדר ב' התש"ל (6 באפריל 1970)

חיים שפירא -שר הפנים

________________

פורסם: ק"ת 4239, התשמ"א 1.6.1981

הערות תחולה והוראות מעבר:
•החליט מוסד תכנון ליתן היתר לפני תחילתן של תקנות אלה אך טרם נתנו בפועל, לא יחולו תקנות אלה לגבי אותו היתר ובלבד שמבקש ההיתר מילא אחרי הוראות כל דין לשם קבלת ההיתר _ק"ת 5422).
•המבצע בניה שנועדה בעיקר למגורים, על פי היתר שניתן לפני תחילתן של התקנות בק"ת 5437, יראו כמי שיצא ידי חובתו לענין סעיף 7.43.00 לתוספת השניה בתקנות העיקריות אם קיים את הוראות תקנה 7.43.00(ד)(ד), (2) ו- (3).

הוראות מעבר ק"ת 5707:
•על אף האמור בתקנה 3.21, בבנין למגורים להחסנה, לתעשיה, או למשרד, אשר הוקם לפני יום התחילה ואשר מבקשים להוסיף לו מעלית שדלתותיה נפתחות במקביל לפתח היציאה יהא רחב הפרוזדור 1.10 מטרים.

תחילה והוראות מעבר ק"ת 5717- תחילה 30 ימים מיום פרסום התקנה, פורסם ביום 3.12.1995. תקנות אלה יחולו רק על בניין שהוחלט לתת לו היתר לפני פרסומן של תקנות אלה.

תחילה, תחולה והוראות מעבר ק"ת 5856:
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרוסמן. החליט מוסד תכנון ליתן היתר לפני תחילתן של תקנות אלה, אך טרם נתנו בפועל, לא יחולו תקנות אלה לגבי אותו היתר, ובלבד שמבקש ההיתר מילא אחר הוראות כל דין לשם קבלתו.

https://www.benezra.co.il/