זירה מקצועית לאדריכלים
מעצבים ואנשי מקצוע

מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה

ובנוסף מאמרים ופורומים בנושאי הבנייה והעיצוב עם מיטב אנשי המקצוע בארץ

רוצים להעלות תוכן, חדשות, אירוע או כל דבר שיעניין את הגולשים? שלחו אלינו

חול דוחה מים - תכונות, שימושים ודרכי יישום של סילסנד - חול הידרופובי להגנה על האיטום

מאת: אינג זאב בירגר

אינג' זאב בירגר הוא מהנדס בחברת נאוסיל בע"מ וחבר בצוות הפיתוח המקורי של סילסנד

מבוא

משאבים רבים מושקעים בחיפוש פתרונות מתאימים לבעיית הרטיבות התוקפת מבנים. לחומרי האיטום הקיימים חיי מדף ושימוש מוגבלים, והם מתנדפים, מתפרקים ומאבדים מתכונותיהם עם השנים. בדרך כלל, לאחר ביצוע של עבודת איטום מכסים את החומר האוטם בריצוף או באדמה, ועלויות התחזוקה והתיקון גבוהות.

לאחרונה פיתחה חברת נאוסיל בע"מ פתרון להגנה על האיטום: חול הידרופובי (סילסנד). החול מונע מעבר מים אל המבנה, והמבנה יישאר אטום ומבודד אפילו לאחר רעידת אדמה.

תיאור ותכונות

סילסנד הוא חול טבעי הנלקח ממקורות שונים ועובר טיפול מיוחד לשינוי שטח הפנים של כל גרגר. כתוצאה מהטיפול מתקבל חול טבעי דוחה מים. המים גם אינם חודרים דרך המרווחים שבין הגרגרים.

חול טבעי שאינו מטופל יכיל תמיד כמות מסוימת של מים, ולכן הוא גושי וניתן להידוק. חול הידרופובי - סילסנד® זורם בחופשיות, אינו מתהדק ונשאר יבש גם בסביבה מימית.

הסילסנד הוא בדרך כלל בגוון אפור-חום, עם גרגרים שגודלם עד 2 מ"מ. טיפות המים מתגלגלות על פני הגרגרים ללא הרטבה וכל גרגר כולא סביבו בועת אוויר, כך שהסילסנד הוא מבודד תרמי, חשמלי ואקוסטי.

לסילסנד עמידות מצוינת לחומרים בסיסיים ועמידות טובה לחומרים חומציים. הוא בעל יכולת התחברות בלתי הפיכה לחומרים שומניים, כמו משחות ביטומניות שאינן על בסיס מים.

היובש וההתנגדות החשמלית הגבוהה הופכים את הסילסנד לחומר מיטבי למניעת קורוזיה. הסביבה היבשה והבלתי מתהדקת מונעת התקרבות של חרקים (למשל, טרמיטים) וכן גדילה של פטריות עובש, חיידקים וצמחים. כל אלה נמנעים בדרך כלל מסביבה חסרת מים. כך נוצרת סביבת חיים בריאה יותר ונמנעות בעיות הקשורות ברטיבות כמו כתמים בריצוף, שקיעת רצפות, טיח וצבע מתקלפים, ריחות רעים ועובש, משקל עודף בגין מים כלואים ופגיעה במערכות האיטום.

חול סילסנד מיועד לשימושים סטטיים בלבד. יש להימנע משחיקה ומחומרים העלולים לפגוע בו כגון מדללים וסולבנטים למיניהם. בחומרים פעילי שטח כגון סבונים ודטרגנטים, השימוש מותר על פי הריכוזים המומלצים בלבד.

שימושים ודרכי יישום

שכבת הפרדה: לפני יציקת הבטון "הרזה" מניחים שכבת סילסנד בעובי 10 ס"מ. את הסילסנד שופכים ישירות מהשק. מאחר שהוא זורם בקלות, ללא גושים, קל מאוד לפלסו על פני השטח. חשוב להניח את שכבת הסילסנד כאשר היא מתוחמת סביב על ידי הקרקע, כדי למנוע "בריחה". מומלץ לחרוג עם שכבת ההפרדה לפחות 50 ס"מ מעבר לשולי הבטון הרזה, כדי לאפשר התחברות עתידית עם איטום קירות. על ה"חריגה" יש להגן בנייר טול או בד גיאוטכני.

יתרונות שכבת ההפרדה הם בעיקר בידוד תרמי וחשמלי מהקרקע וכן יצירת חיץ למים, מכיוונים שונים, העלולים להרטיב את הבטון הרזה. המים יזרמו למקום שבו ההתנגדות נמוכה יותר, תוך הקטנת הפגיעה בבטון הבניין ובשכבות האיטום. כך גם נמנעים נזקים נוספים, כגון קורוזיה וכמויות גז הרדון המומס במים. מאחר שהסילסנד "נושם", אדי מים אינם מצטברים מתחת לשכבה או בתוכה.

הגנה על קירות מרתף: סילסנד מתאים להגנה על קירות מרתף או כל מבנה תת-קרקעי. בונים מחיצה בעובי 8 ס"מ לפחות מסביב לקירות המבנה ושופכים סילסנד בתווך. המחיצה יכולה להיבנות מחומרים שונים, כאשר החברה ממליצה על לוחות "סילבורד" - לוחות חזקים המצופים בצדם החיצוני ביריעת ניקוז פלסטית. יריעות הניקוז מודבקות ללוחות, כך שנוצרת חפיפה בין הלוחות.

השיטה מספקת בידוד תרמי וחשמלי, הגנה משורשי צמחים, הגנה על מערכת האיטום ממים וממיסים שונים וניקוז המים כלפי מטה, אל צינור שרשורי מתאים.

אם בוצעה קודם לכן שכבת הפרדה מתחת לבטון הרזה מחברים את קירות החול לשכבת ההפרדה - ליצירת מעין "אמבטיה" אטומה.

בחלק העליון של הקיר (כ-20 ס"מ) רצוי למרוח משחה ביטומנית שאינה על בסיס מים, למניעת חדירת מים בין הקיר לסילסנד. את החלק העליון של קיר המרתף רצוי לכסות בבטון או בקרקע.

הגנה על צינור חודר: פרט צינור החודר לבניין הינו מורכב, וייתכנו כשלי איטום. צינור חודר הוא כל צינור חיצוני החודר את מעטפת הבניין ואת שכבת האיטום - מים, חשמל, טלקומוניקציה וכדומה. בדרך כלל נהוג להשחיל קווים אלו בתוך שרוולי פלסטיק, כדי להקל על טיפול או החלפה. אלה מקשים עוד יותר על מערכת האיטום.

ההגנה על פרט כזה על ידי סילסנד היא פשוטה: מבצעים את פרט האיטום המתוכנן ולאחר מכן מורחים משחה ביטומנית, שאינה על בסיס מים, על הפרט כולו. תוחמים את הפרט על ידי קרשים, דיקטים או מחיצות אחרות כדי להקטין את כמות הסילסנד הדרושה ושופכים סילסנד על הפרט המגודר. מכסים בקרקע מהודקת ומבצעים ניסיון הצפה.

יתרון השיטה הוא בהקניית יכולת לתקן כשלי ביצוע בתוך סבך צינורות קשים לגישה. זאת משום שהסילסנד זורם בקלות וממלא כל חלל, וכן קל לפנותו את כשנחוצה גישה לשם החלפת קווים או תיקון - מבלי שיידרש לשבור קירות או מגופי בטון.

חול לריצוף: תכונות הבידוד החשמלי, התרמי והאקוסטי, כמו גם דחיית המים, הופכות את סילסנד לחול ריצוף טוב. על פי תקן ישראלי 1629, יש להשתמש בחול טבעי שתכולת הרטיבות בו קטנה מ-6% מים. כן נקבעה בתקן דרישה לבידוד אקוסטי של שכבה בעובי מינימלי של 6 ס"מ. במציאות קשה למצוא חול טבעי יבש במידה הדרושה, ואפילו חול שיובש בתנור מגיע לאתר כשהוא לח, במיוחד בחורף. סילסנד, לעומת זאת, יבש תמיד. היובש משפר את תכונות הבידוד, מרחיק מזיקים (במיוחד נמלים או טרמיטים העלולים לפגוע בתשתיות העץ) ומונע קורוזיה, עובש, ריחות רעים וכתמים באבן סופגת. יש לו גם יתרון בעת שימוש במערכות לחימום תת-רצפתי: קיבול החום הגדול שלו מסייע לחיסכון באנרגיה.

אופן השימוש כמעט זהה לשימוש בחול רגיל, תחת הנחיות ריצוף של היצרן -שעיקרן שימוש בתערובת טיט מופחתת מים ואי סגירת מישקים לפני התייבשות המערכת. יש לזכור שהמים מתאדים רק כלפי מעלה, וסילסנד מתפקד בפועל כ"סילר" מלמטה.

חדרים רטובים: השימוש בסילסנד לחדרים "רטובים" כגון אמבטיות ומטבחים זהה למעשה לשימוש בריצוף רגיל, בתוספת הצורך בשכבת איטום לפני מצע החול. לפני יישום בסילסנד יש למרוח את היקף החדר (רולקות) במשחה ביטומנית שאינה על בסיס מים, כדי להקטין את הסכנה של חדירת מים בין הקיר לרצפה.

סילסנד יכול גם לגשר על פגמי איטום הקורים בסביבה רבת צינורות ורטובה.

גגות מרוצפים ומרפסות: בגגות מרוצפים ומרפסות התנאים דומים לאלה שבחדרים רטובים, אולם כמות המים גדולה בהרבה. מכאן מתחייבת מערכת איטום קפדנית יותר.

כמו כן, באזורים אלה מי גשם חודרים מתחת לריצוף ובירידתם אל מערכת האיטום הם ממיסים מלחים וכימיקלים אחרים משכבת המצע ויוצרים ממיס חזק. ממיס זה פוגע במערכת האיטום ומחורר אותה. סילסנד פותר את הבעיה וכן מונע משקל עודף של מים כלואים, מבודד תרמית ואקוסטית, שומר על מערכת האיטום ומגשר על פגמים אקראיים בביצוע.

סילסנד מהווה בידוד רציף שאינו מכיל גשרי קור. זאת לעומת לוחות, למשל, שהמרחקים ביניהם משנים קיצונית את תכונות הבידוד.

בדומה לשימוש בחדרים רטובים, יש למרוח את הרולקות במשחה ביטומנית שאינה על בסיס מים, כדי למנוע מעבר מים בין המעקות לגג.

בכל מקרה של שימוש בסילסנד בגג לא מרוצף יש להגן על הסילסנד בשכבת בטון, כדי למנוע תזוזה בגלל רוחות.

חול מיוצב: התקן הישראלי מחייב שימוש בחול מיוצב ברמה של שק צמנט לכל מ"ק חול. תקנה זו באה לייצב את הריצוף, מאחר שחול רטוב שוקע. מאחר שסילסנד אינו נרטב, אין בתקנה זו צורך וננקטים צעדים לשינוי התקן. בכל מקרה, מומלץ לפזר צמנט על גבי הסילסנד כדי ליצור שכבה קשה יותר מלמעלה.

מומלץ להשתמש בשק צמנט לכל 20 מ"ר לערך. יש לזכור שטיט יבש יותר הוא ממילא חזק יותר, ומטרת הצמנט הינה בין השאר קשירת מי הטיט הניגרים והקטנת זמן הייבוש - שהרי המים מתאיידים רק כלפי מעלה. בהתאם לתקן אין לסגור מישקים (פוגות) לפני תום שבועיים מיום ההנחה, וזאת כדי לאפשר ייבוש מלא של המערכת.

שימוש במצע שאינו חול: לעתים נעשה שימוש במצע שאינו חול. אין הכוונה לתשתית בטון או מדה שעליהם מדביקים את הריצוף, אלא לשימוש בחצץ או "שומשום" כמצע לריצוף.

מעבר לכך ששימוש כזה הוא בניגוד לתקן, מצע כזה אינו מבודד ויש להשתמש, בנוסף, בשכבות בידוד מתאימות. זאת ועוד: מצע שאינו חול כולא מים או מעביר את המים הכלואים אל המבנה. מים ביציקות הבטון גורמים בין השאר לקורוזיה של ברזל, להתנפחותו ולסדקים נוספים בבטון, המאיצים מאוד את תהליכי הבלייה. מומלץ לא להשתמש בתחליפים אלו.

לפרטים נוספים - סילסנד

שימוש בסילסנד כחול לריצוף - חתך סכמאטי

לפרטים נוספים באמצעות טופס משוב