אחת התופעות השכיחות והחמורות הקיימות בדירות מגורים, בעיקר בבנייה פרטית, בנה ביתך, הגורמות לליקויים וכשלים,נזקים חמורים, מקורה בתופעת הרטיבות ובידוד מבנה המגורים.
השלבים הראשוניים מקורם עוד בשלבי התכנון המוקדם של המערכות השונות בדירות המגורים. על מנת ליצור מעטפת מבודדת מפני חדירת רטיבות, קור וחום, אנו למעשה יוצרים שכבת מגן למעטפת הבית, משלב היסודות ועד לגג המבנה, גג שטוח, גג רעפים ועוד.
קיימים שיטות רבות ומגוונות ליצירת מעטפת אטומה לבתים לדירות מגורים, הן לגבי מערכות האיטום למניעת חדירה ועבירות מים והן לגבי אטימות מרבית למניעת מעברי חום וקור לפנים דירת המגורים, המונח המקצועי הינו, בידוד תרמי.
ניתן לאפיין את מערכות האיטום כדלקמן:
מערכות איטום חיוביות
מערכת איטום חיובית הינה למעשה שיטת האיטום החשובה ביותר. מערכות האיטום יוצרות למעשה שכבת מיגון על גבי מעטפת המבנה, משלב היסודות ועד לגג המבנה. הכלל חל גם על איטום קירות חיצוניים, איטום חלונות, איטום חדרים רטובים, [מקלחות וחדרי שירות] ואיטום מרפסות.
מערכות איטום נגטיביות , [שליליות].
מערכות איטום שליליות מהוות למעשה במרב המקרים, דרך עקיפה למניעת חדירת מים ורטיבות כתוצאה מכשלים בביצוע מערכות איטום חיוביות, כשלים הנובעים מתכנון לקוי, מחוסר ידע בסיסי של המתכנן בשלב התכנון המוקדם של מבנה המגורים, מביצוע מערכות איטום לא ייעודיות, מביצוע כושל של קבלני ביצוע ו/או מפיקוח לקוי בעת הביצוע של המתכנן, מהנדס הבניין ו/או לחלופין מפקח הבנייה.
הנזקים הנגרמים לדירות המגורים כתוצאה מכשלים בתכנון, מאי ביצוע מערכות איטום ייעודיות, רבים ומגוונים. החל מכתמי עובש ופטריות על גבי קטעי קירות חיצוניים ופנימיים, התפוררות שכבות טיח וצבע, פגיעה בתשתיות, פגיעה בחוזקו של המבנה, פגיעה במעטפת התרמית ועוד.
המקורות לחדירת רטיבות ומים לדירות המגורים נעוצים למעשה בכל אלמנט הקשור למעטפת אליו לא התייחסנו מלכתחילה בתכנון המוקדם על מנת ליצור מעטפת אטימה ו/או לחילופין בעת הביצוע באמצעות קבלני הביצוע השונים. המקורות יכולים להיות, חדירת מים ורטיבות למפלסים תת-קרקעיים, (מרתף, ממ"ד), לקירות חוץ, גגות, מרפסות, חלונות, ובחלקו הפנימי של המבנה, חדרים רטובים, (מקלחות), חדרי שירות, אדניות פרחים וכד'.
איטום תת-קרקעי
חשיבות השלבים הראשונים בביצוע מערכות איטום כפי שצוין לעיל הינם, עוד בשלבי התכנון המוקדם, איטום תת-קרקעי מתייחס לאיטום קירות מסד, מרתפים, מקלטים, ממ"דים. מערכות איטום אלו בעלות חשיבות מיוחדת. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שלאחר ביצוע מערכות האיטום, הקמת המבנה ופיתוח השטח לא ניתן לבצע במרב המקרים, תיקונים ו/או מקצה שיפורים כתוצאה מליקויים הגורמים לעבירות מים ורטיבות. במקרים אלו בהם קיימים כשלים אנו נאלצים לפנות לאלטרנטיבה של ביצוע מערכות איטום נגטיביות, (שליליות), מחלקה הפנימי של דירת המגורים, (מרתף, ממ"ד]).
היבט בעל חשיבות נוספת בנושא מערכות איטום תת-קרקעיות הינה, ביצוע מערכות תיעול, ניקוז והולכה מבוקרת של עודפי מים מחוץ למתחם המגרש. מערכות האיטום מתחת לפני הקרקע עומדים בלחץ מתמשך של מי תהום, מי גשם, השקיה ועוד. ביצוע מערכות ניקוז ותיעול להולכת עודפי המים תקטין את הלחץ על בקומות מסד תת-קרקעיות ותפחית את הסיכון של חדירת מים ורטיבות.
התייחסות נכונה עוד בשלבי התכנון המוקדם, ביצוע עבודות איטום וניקוז תת-קרקעי עם מערכות ייעודיות באמצעות ייעוץ מקצועי בעלי מקצוע מנוסים בתחום, יבטיח אטימות מרבית לאורך שנים למניעת מעבר מים ורטיבות.
מערכות איטום תת-קרקעיות מהוות שלב ראשון במערכות האיטום לדירת המגורים, כבר בתחילת שלב יציקת הבטון הרזה לרצפת המרתף/ממ"ד.
קיימים מספר מערכות איטום ייעודיות לאיטום רצפת הבטון הרזה. מערכת אטימה ייעודית העונה למטרה זו במלואה, הינה, שימוש באמצעות יריעות ביטומניות משוכללות. קיימים מספר רב של סוגים, תוצרת הארץ, חו"ל, עובי שונה ועוד. על מנת להקנות לנו מידע בסיסי, סוג היריעות המומלץ למטרה זו הינו, יריעות ביטומניות תקניות , [ת"י], S.B.S 4 R, שחור 1430/3 . קיימת חשיבות של ביצוע כפוף להוראות היצרן ולתקנים בנדון, ת"י 1752 חלק 1. ו – 1752 חלק 2. קיימת אפשרות נוספת של ביצוע מערכות איטום באמצעות משחות ביטומניות על בסיס פולימרי, ביישום קר ו/או לחילופין, ביצוע באמצעות צמנטים הידראוליים גמישים.
העדפה לביצוע הינה, שימוש באמצעות יריעות ביטומניות תקניות , ת"י S.B.S 4 R, שחור 1430/3 על גבי שכבת הבטון הרזה וביצוע מערכות איטום משחתיות על בסיס פולימרי על גבי הקירות.
בגמר ביצוע מערכות האיטום על גבי שכבת הבטון הרזה וביצוע ההפשלות הנדרשות, מבוצעת יציקת שכבת הבטון העיקרית. קיימת חשיבות מיוחדת בביצוע פרטי איטום ייעודיים בהפסקות יציקה, בין שכבת הבטון העיקרית לבין יציקת הבטון של הקירות, היות ושכבת הבטון מבוצעות בשלבים, ראשית יציקות הבטון של הרצפה ולאחר מכן יציקת הקירות, הנקודה הרגישה ביותר הגורמת לכשלים ועבירות מים הינה, החיבור בין שתי יציקות הבטון, למטרה ייעודית זו קיים, עצר מים מ – P.V.C., או לחילופין עצרי מים מתקדמים, עצר מים כימי, [עצר מים מתנפח]. יתרונו של עצר המים הינו, התנפחותו בבואו במגע עם המים מסביב למרתף/ממ"ד, בנקודה קריטית זו של הפסקת היציקה.
איטום קירות המסד, מבנה תת-קרקעי יבוצע רק לאחר פירוק התבניות המשמשות ליציקת הבטון, לאחר ביצוע אשפרה של שבוע ימים, [תלוי במזג האוויר].
קיימת חשיבות מיוחדת של ביצוע הכנות מוקדמות לפני יישום מערכות איטום ייעודיות, כגון: חיתוך חוטי שזירה, ברזלי זיון, סיתות בליטות, מילוי חורים וכיסי חצץ בטיח צמנטי, חובה לנקות את הקירות משאריות אבק, שמנים וכד'. ככלל מומלץ לבצע החלקה של הקירות לפני ביצוע מערכות איטום ייעודיות, ביצוע אשפרה נאותה ורק בסופה לבצע את מערכות האיטום.
מערכות איטום לקירות תת-קרקעיים
קיימים מספר מערכות איטום ייעודיות ואנו נתמקד במערכות איטום אופייניות:
1. איטום הקירות החיצוניים באמצעות יריעות ביטומניות.
2. איטום הקירות באמצעות מערכות איטום משחתיות על בסיס פולימרי.
ראשית, חובה לוודא ניקיון יסודי בתחתית הקיר, בנקודה בה ביצענו הפשלה עם יריעות ביטומניות על גבי שכבת הבטון הרזה, מריחת שכבת יסוד, [פריימר ביטומני], והמתנה של 24 שעות עד להתייבשות השכבה, המשקל המומלץ 250 ג' למ"ר.
איטום הקירות באמצעות יריעות ביטומניות דו-שכבתיות
הלחמת יריעות ביטומניות דו-שכבתיות, מסוג S.B.S. בעובי של 4 מ"מ, ת"י, 1430/3, בהלחמה מלאה לתשתית. את היריעה הראשונה יש להלחים במלואה לתשתית הקיימת כולל ירידה וחיבור בין היריעה לבין השוליים של היריעה המופשלת התחתונה שבוצעה על גבי הבטון הרזה. קיימת חשיבות מיוחדת בביצוע ההלחמה בנקודה זו על מנת ליצור מעטפת אטימה למים לחלוטין. את היריעה השנייה יש להלחים במלואה לשכבת היריעות הראשונה. מומלץ לבצע חפייה של היריעה השנייה במחצית היריעה הראשונית, [רוחב היריעה הינו מטר אחד, ביריעה השנייה תבוצע חפייה של מחצית היריעה מכל צד של חיבור ההלחמה של היריעה הראשונית].
חשוב ! קצה היריעה יולחם במלואו לתשתית הקיימת כולל מריחת שכבת מסטיק ביטומני, היבט נוסף, קצה היריעה חייב לבלוט מעל קו פני הקרקע. על מנת למנוע כשלים בנקודת זו. מומלץ בנוסף לבצע קיבוע פרופיל אלומיניום ייעודי בקצה היריעה באמצעות ברגיי דפיקה ומריחת שכבה של מסטיק ביטומני על גבי הפרופיל וברגיי הדפיקה.
איטום הקירות באמצעות שכבת חומרי איטום משחתיים
קיימים מערכות איטום ייעודיות לאיטום קירות תת-קרקעיים המבוססים על משחות ביטומניות על בסיס פולימרי, יישום קר, בהברשה.
נשאלת השאלה ? של עדיפות בין מערכות האיטום השונות. מבחינת איכויות בין מערכות האיטום השונות, מערכות איטום משחתיות טובות למטרה זו במידה שווה ואף טובות יותר מסיבה עיקרית וחשובה. ככל שנשתדל גם באמצעות קבלני ביצוע מיומנים ומקצועיים בתחום, לא ניתן להגיע להדבקה אבסולוטית של יריעות ביטומניות על גבי קירות. לעומת זאת באמצעות שכבות משחתיות אנו מקבלים מערכת איטום בעלת הדבקה מלאה לתשתית הקיימת, ללא חשש מהיווצרות כיסי אוויר בין מערכת האיטום לבין הקירות, נקודה חשובה למניעת היקוות מים בין מערכת האיטום לבין הקירות במקרה של פגם הגורם לחלחול של מים. פגם זה והיקוות מים מהווים את אחת הסיבות העיקריות למעברי מים ורטיבות במבנים תת-קרקעיים.
ההכנות בין 2 מערכות האיטום אינן שונות במהותן, ההכנות זהות, הן לגבי הכנת הקירות ושכבת היסוד. נקודה אחת חשובה הינה, הלחמת ההפשלות של מערכת האיטום שבוצעה על גבי הבטון הרזה, על הקירות.
מומלץ לבצע את מערכות האיטום על פי הוראות היצרן, כמות החומר הנכונה, אופן הביצוע, המתנה בין השכבות, ביצוע רשת זיון במקרה הצורך, תלוי בסוג החומר המיושם וכד'. קיימים הוראות ביצוע ומפרטים טכניים אצל מיטב החברות המייצרות ומספקות מערכות איטום משחתיות.
היות וקיימים חילוקי דעות בנושא מערכות איטום תת-קרקעיות ומפרטים שונים, בין יישום יריעות ביטומניות פלסטומריות לבין שימוש בחומרי איטום משחתיים על בסיס פולימרי, הכתבה מתייחסת ל 2 האלטרנטיבות. על סמך ניסיון רב בענף ההמלצה הינה, שימוש ביריעות ביטומניות על גבי הרצפה ושימוש בחומרי איטום משחתיים על גבי הקירות.
הגנה ומערכות ניקוז תת- קרקעיות
למערכות הגנה וניקוז חיצוניים יש תפקיד מרכזי לפני כיסוי קירות המסד באדמה גננית ופיתוח שטח לאחר גמר ביצוע מערכות האיטום. מערכות ההגנה הקיימות בתחום הינם לוחות פוליסטירן, [קל-קר] ו/או שימוש ביריעות ניקוז ייעודיות פונדליין. יתרונם של יריעות הפונדליין בהולכה של עודפי מים מהקירות.
מערכות הניקוז כפי שצוין לעיל משמשות להולכה מבוקרת של עודפי מים הנקווים מסביב לקירות המסד, בעונת הגשם, בעת השקיה וכד'. לא מומלץ לפסוח על פרט זה, גם במידה ואנו בטוחים כי מערכות האיטום בוצעו במלואם ובאופן מקצועי ביותר.
ההמלצה בנושא זה הינה שימוש באמצעות צינור שרשורי, [צינור ייעודי למטרה זו], בקוטר של 5 צול, עטוף בבד- גאוטכני. ביצוע מערכת הניקוז תהיה מסביב לכל קירות המסד עם מוצא מחוץ לתחום המגרש. במקרים בהם אין אפשרות ליצור מוצא חיצוני לצינור מומלץ אף לבצע חפירה במרחק סביר מקירות המסד, לביצוע בור ספיגה והכנסת משאבה טבולה, העלות אינה גבוהה במיוחד ומומלץ להתייחס להמלצות.
אלמנטים וצנרות תת-קרקעיות
קיימת חשיבות מיוחדת בביצוע מערכות איטום ייעודיות מסביב לצנרת, חשמל, מים, תקשורת וכד', כנ"ל לגבי צנרת אוורור, צנרת ביוב החוצה קירות מסד תת-קרקעיים, אחד הכשלים הנפוצים לעבירות מים ורטיבות נעוץ באי ביצוע מערכות איטום ייעודיות בנקודות אלו בהם קיים קדח בשלבי יציקת הבטון ו/או לחילופין בשלבים מאוחרים יותר. במקרים אלו מומלץ להשתמש בחומרי איחוי גמישים על בסיס פוליאוריטני חד- רכיבי ו/או בפוליסולפיד וכד'. מומלץ במקרים אלו להיוועץ עם קבלני ביצוע מנוסים ו/או מהנדס הבניין עוד לפני התחלת ביצוע מערכות האיטום שנבחרו לאיטום הקירות התת-קרקעיים.
מערכות ניקוז עיליות
אחת התופעות השכיחות ביותר בבנייה פרטית, נעוצה באי ביצוע מערכות ניקוז להולכת עודפי מים, לנקודת איסוף מבוקרת, לניקוז עודפי מים מסביב למבנה מגורים, חניונים, חצרות, גינות ועוד…
בחלק לא מבוטל ממבנה המגורים בארץ קיים, מקלט ו/או מרתף תת-קרקעי ו/או ירידה משופעת לחניון תת-קרקעי המחייבים תכנון מוקדם ומראש של מערכות/תעלות ניקוז אפקטיביות להולכת עודפי מים, למניעת היקוות בעונת החורף, כתוצאה מהשקיה וכד'.
היקוות מים מסביב למבנה מגורים, משפיעה בטווח הארוך על ספיגת עודפי מים דרך קירות המבנה וגורמת להגברת הלחץ ההידרוסטאטי על מקלטים ומרתפים תת-קרקעיים, כתוצאה מעודפי מים הנספגים מסביב למבנה המגורים, מכאן ועד להופעת כתמי רטיבות, חדירה ועבירות מים לדירות המגורים הדרך קצרה ויקרה.
שילוב של תעלות ניקוז עם מערכות איטום ייעודיות למבנה מגורים יקטינו באופן ניכר ואף לחלוטין את הסיכון הנ"ל.
מומלץ למהנדסים/אדריכלים לשלב בתכנון בתי המגורים, מערכות ניקוז להולכה מבוקרת של עודפי מים מסביב למבנה, באמצעות תעלות ניקוז.
קיימת חשיבות מיוחדת גם בביצוע פיתוח השטח ולפני ביצוע גמר, הכנת החצר לגינה מסביב למבנה, לפני ביצוע מערכות השקיה וגינון להתייחס בראש וראשונה לביצוע שטחים משופעים לכיוון תעלות ניקוז, בעת בניית חומה מסביב למבנה המגורים, בביצוע קדחים לשחרור וניקוז עודפי המים המצטברים בזמן ההשקיה ובעונת החורף וכד'.
ראוי לציין כי במרב המקרים אי ביצוע הכנות למערכות ניקוז בזמן התכנון המוקדם, גורמים לנזקים וכשלים מהותיים בחלקי המבנה הטמונים מתחת לפני הקרקע, לכן שילוב של מערכות איטום מתקדמות עם פתרונות ניקוז תת-קרקעי ועילי מהווה הכרח ולא ניתן לפסוח עליו בבנייה הפרטית.
מילון מונחים
בטון רזה - שכבת בטון ראשונית על גבי הקרקע לפני ביצוע שכבת הבטון העיקרית, מערכת האיטום הראשונה מבוצעת על גבי שכבת הבטון הרזה והשארת עודפים, (כ – 40 ס"מ) בקצה שכבת הבטון לביצוע ההפשלות על גבי הקירות האנכיים.
הפשלה - קיפול עודפי היריעות שבוצעו על הבטון הרזה על גבי הקירות האנכיים.
אשפרה - הרטבת יציקת הבטון של הקירות ורצפת הבטון העיקרית במים למשך כ - שבוע ימים, לפני ביצוע איטום הקירות.
חפייה - הנחת היריעות עם חפיפה של 10 ס"מ בין היריעות, קיימים סוגי יריעות בהם קיים קוו סימון של 10 ס"מ כנדרש.
רולקות - ביצוע העגלה באמצעות בטון במפגש קיר רצפה, בחתך של 6/6.
מסטיק ביטומני - מסטיק ביטומני על בסיס פולימרי המיועד למריחה בקצוות של הריעות הביטומניות.
כיסי אוויר - כשל בביצוע הלחמת היריעות על גבי הקירות, כשל זה גורם לחללים, (כיסי אוויר בין היריעות לבין קירות המבנה).
פונדליין - יריעות ניקוז לקירות אנכיים לניקוז עודפי מים שהצטברו בין קירות המבנה לאדמה גננית.
צינור שרשורי - צינור ייעודי להולכה מבוקרת של עודפי מים בתחתית קירות המסד מחוץ למגרש.
מפרט לאיטום תת-קרקעי
המפרט המצוין מהווה דרך להבנת פרטי האיטום השונים, במערכות איטום תת-קרקעיות, מהשלבים הראשוניים ועד לפיתוח אדמה גננית מסביב לדירת המגורים. הפרט לאחר ביצוע שכבת בטון רזה כמצוין:
1. יציקת הבטון העיקרית של קומת המסד, בטון ב – 30 ו/או על פי מפרטי התכנון השונים, בפיקוח מהנדס הבניין והקונסטרוקטור.
2. הפשלת הבטון הרזה מעבר ליציקת הבטון העיקרית על מנת ליצור חיבור בין שכבות האיטום שעל גבי הבטון הרזה עם מערכות האיטום של קירות קומת המסד.
3. מריחת שכבת יסוד, [פריימר].
4. בניית רולקות בטון בחתך של 6/6, מעוגלות מבטון ומוספים אקריליים, למניעת כיסי אוויר בנקודת מפגש קיר/רצפה.
5. שכבת יריעות ביטומניות פלסטומריות ראשונה, 4R שחור, ת"י, 1430/3.
6. שכבת יריעות נוספת כנ"ל על גבי שכבת היריעה הראשונית, כפוף להוראות היצרן.
7. שכבת הגנה על גבי מערכות האיטום, באמצעות לוחות פוליסטירן P30, ו/או באמצעות יריעות פונדליין.
8. ביצוע מערכת ניקוז תת-קרקעית באמצעות צינור שרשורי, בקוטר מינימאלי של 5 צול, עטוף בבד – גאוטכני.
9. מילוי בחצץ מודרג ו/או בטוף על גבי מערכת הניקוז התת-קרקעית, גובה מומלץ כ – 50 ס"מ.
10. מילוי אדמה גננית על גבי שכבת החצץ/טוף.
11. פיתוח המגרש וביצוע שתילת דשא, צמחייה וכד'.
במקרים בהם קירות המסד אינם בהכרח המשך של קירות דירת המגורים, מומלץ לתחום את החלק העליון של הקירות באמצעות יריעות ביטומניות פלסטומריות ופחי חיפוי כהגנה נוספת. במקרים בהם קיימת המשכיות יש צורך בביצוע גיהוץ קצה היריעות באמצעות מרית, קיבוע עם פרופיל אלומיניום ומריחת מסטיק ביטומני.
דוגמאות להמחשה של מערכות איטום תת-קרקעיות
איטום תת-קרקעי באמצעות מערכות איטום משחתיות. קיימת חשיבות של השארת קטעי בטוןחשופים ללא מערכת איטום מסביב לברזלי זיון בהם תהיה המשכיות של עבודות הבנייה השונות.
איטום תת-קרקעי באמצעות יריעות ביטומניות פלסטומריות כשהדגש הלחמת ההפשלות שבוצע על גבי שכבת הבטון הרזה על גבי הקירות
איטום תת-קרקעי באמצעות חומרי איטום משחתיים ומערכות הגנה עם לוחות פוליסטירן, [קל-קר].
איטום תת-קרקעי באמצעות יריעות ביטומניות פלסטומריות. הדגש, כפי שצוין בכתבה,הוא על חיבור מערכות האיטום שבוצעו על גבי הבטון הרזה עם מערכות האיטום של קירות קומת המסד והפשלה של 40ס"מ על גבי יציקת הבטון.
איטום שכבת בטון רזה וביצוע מערכת הזיון/קונסטרוקציה לפני ביצוע שכבת הבטון העיקרית
מערכות איטום תת-קרקעיות
מאת: ס.דניאל - מומחה ויועץ איטום, בידוד ובנייה
לפניות ותגובות באמצעות טופס משוב
