מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה

5.01 סימן א': פרשנות
בחלק זה

"הטרחה" - כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על-ידי עומסים;
"מעבדה מאושרת" -מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג -1953;
"מצב גבולי" - ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפרומציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חומרים רדיו אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
"מקדם הביטחון" - המספר המתקבל מחילוקה של ההרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על ידי עומסים הפועלים על הבנין;
"קיר כפול דופן" -קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
"קיר מסיבי" -קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
"קיר נושא" -קיר המהווה חלק משלד;

סימן ב': שלד הבנין

5.02 (א)כל בנין יהיה בעל שלד.
(ב)שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
(ג)מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
(ד)אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466.

5.03 שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתכמת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת"י חלק 6 ות"י 18.
(ג)רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס האחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א) – (ג), אם קיימות לדעתו נסיבות מיוחדות מצדיקות.

04 .5 (א)לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה פסול יסולק מאתר הבנין.
(ב)נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים כאמור או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין, ייהרס או יתוקן.

5.05(א)בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין הועמסים והגורמים כלהלן:
(1)עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(2)עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(3)עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414 כפי תיקונו בשנת 1982, פרט לבנין גבוה ורב קומות שלגביהם ייערך חישוב עומס כאמור בסעיף 7.33.00;
(4)עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;
(5)ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6)העומסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
(ב)בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).

5.06(א)בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העומסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם
להטרחה המקסימלית.
(ב)החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על ידי שלד או עומס שימושי.
(ג)חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

5.07 העומס האופקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על ידי המהנדס האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.

5.08 עולה העומס השימושי על רצפה של חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.

סימן ג': איטום בנין נגד טחב ולחות

כל אימת שגובהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת קרקעיים לתוכו.

5.31 בטלה.

5.32 קירותיו החיצוניים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

5.33 (א)גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת
קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחומרים אספלטיים.
(ב)טיב החומרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

5.34 מרתף או מקלט תת קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

5.35(א) במרתף של בנין רב קומות או בנין המשמש להתקהלות
ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים,
משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות,
יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי
ההצפה מעליו.
(ב)משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

5.36(א) קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו
העליון יהיה משופע כלפי הגג.
(ב)נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

5.37 בקביעת עביו של קיר בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:
(1)שיטת הבניה ותכונות חומרי הבניה;
(2)חומרי המליטה וציפוי הקיר;
(3)בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

5.38 חומרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

5.39(א) בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י – 1045 – חלק 1, ושל בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 2.
(ב)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר או גני ילדים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה:
מ"ר X מעלות ºצ0.3ווט ובאיזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר או גני ילדים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה:
מ"ר X מעלות ºצ0.7ווט

5.40(א) הבידוד האקוסטי בין חללי דירה אחת לחללי דירות אחרות
בבניני מגורים, ובין חללים שבתוך הדירות לבין חדרי מדרגות וחדרי מכונות שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004.
(ב)הבידוד האקוסטי של דלתות כניסה לדירות למגורים יהא בהתאם לת"י 1004.

5.41(א) עביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי, יהיה 15 ס"מ לפחות.
(ב)עביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור, יהיה 20 ס"מ לפחות.

5.42 (א)חודר פתח דרך קיר חיצון שהוא כפול דופן, יקושרו שתי דפנותיו בלבנים, חגורות בטון או חיזוקים מתכתיים.
(ב)המרחק בין חיזוקים מתכתיים כאמור לא יעלה על 90 ס"מ והמרחק בין החיזוק המתכתי הגבוה ביותר בקיר ובין משקוף הפתח לא יעלה על 30 ס"מ.
(ג)פתח כאמור יבודד באופן שיימנע רקבונם של משקופי החלון או הדלת שבפתח ותימנע חדירת רטיבות דרך המשקופים מצידו החיצון לצידו הפנימי של קיר כאמור.

https://www.benezra.co.il/