מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה

קיימת כיום הסכמה רחבה כי יש קשר ישיר בין ריכוזים גבוהים של ראדון בבתי מגורים, לבין תוספת תחלואה בסרטן הריאות בקרב בני אדם הנחשפים לריכוזי רדון גבוהים.

הסיכון הבריאותי הכרוך בחשיפת בני אדם לגז רדון בבתי המגורים, ממ"דים, מקלטים, מרתפים והמודעות לכך,זוכה בשנים האחרונות לחשיפה הולכת וגוברת, במרב הסקטורים העוסקים בתחום ובקרב דיירים השוכנים בקומות קרקע, בדירות מגורים עם ממ"דים, מרתפים, מקלטים וכד'. חלקם הגדול של המקלטים/מרתפים בארץ עברו הסבה לחדרי מגורים, חדרי משחקים לילדים, חדרי עבודה וכד'. המודעות לנושא זה גברה אף יותר במקרים אלו, וכל זאת ליצירת תנאים למניעת חשיפה לגז רדון בשימוש קבוע במבנים בעלי סיכון.

קיימת כיום הסכמה רחבה כי יש קשר ישיר בין ריכוזים גבוהים של ראדון בבתי מגורים, לבין תוספת תחלואה בסרטן הריאות בקרב בני אדם הנחשפים לריכוזי רדון גבוהים במשך תקופות ארוכות, חשיפה ממושכת ובריכוזים גבוהים לגז זה, עקב היותו רדיו אקטיבי עלולה לגרום לתחלואה.

כאזרחים שאינם מודעים למונחים מדעיים ומקצועיים, קשה לנו לעקוב אחרי הפרסומים בנושא גז הראדון. ההתעניינות בנושא הינה בעיקר בשאלה עד כמה הסכנה לחשיפה אכן מהותית, האם קיים סיכון בדירה בה אנו חיים, האם קיים ריכוז גבוה בדירתנו, מה המידה המותרת, אין ניתן לבדוק את רמות המדידה ולהפחיתן מתחת לרמות הדרושות על מנת להימנע מחשיפה מוגברת, האם קיים צורך בבדיקות לקביעת ריכוזי הגז, ואם כן באיזו מידה, האם עלינו לדאוג לקביעת ריכוזי הגז, כיצד ניתן לבצע זאת וכד'.

גז הראדון הוא גז טבעי, אציל, רדיואקטיבי, חסר ריח וצבע הנובע מהקרקע, הראדון עלול לחדור למבנים דרך סדקים במבנה, דרך מערכות הצנרת. שפיעת הגז מהקרקע נובעת מהתפרקות יסודות רדיואקטיביים הנמצאים בריכוזים שונים בכל קרקע וסלע, גם בקרקעות המכילות ריכוז נמוך של מקורות אלו, יש שפיעה של גז, המסקנות לגבי ההצטברות הינה, הצטברותו במבנים קיים בכל קרקע ומבנה מגורים, בעיקר מבנה מגורים צמוד קרקע, ממ"דים, מרתפים, מקלטים וכד', קיים קשר ישיר בין ריכוזים גבוהים של גז הראדון לבין אוורור דירות המגורים.

חדירת גז הראדון למבנה המגורים מקורה במרב המקרים דרך סדקי עבודה במעטפת המבנה, רצפות הבטון, חריצים, דרך מערכות צנרת ותקשורת. הגז מתרכז בדרך כלל בחללים בעלי מגע ישיר עם פני קרקע, קיימת גם תופעה של ריכוזים חריגים גם בקומות עליונות עקב חדירה דרך מערכות חשמל ותקשורת.

מקור גז הראדון הוא בקרקע ובחומרי הבניה השונים מהם אנו בונים את דירות המגורים, בממ"ד, מרתף, מקלט וכד', הבנוי מיציקת בטון , המקור לראדון הוא בעיקר בבטון המשמש כחומר הבניה. עוביו של קיר הממ"ד כפולה מקיר בחדר מגורים, המשמעות הינה התפרקות רדיואקטיבית של ראדון כפולה. זו למעשה אחת הסיבות להימצאות ריכוזים גבוהים בממ"דים גם בקומות עליונות של דירות מגורים. כפי שצוין לעיל, בנושא האוורור, קצב תחלופת האוויר בממ"ד סגור שואפת לאפס ולכן חשוב במיוחד לאוורר את הממ"דים גם תת-קרקעיים וגם בקומות עליונות ככל שניתן ואף להשתמש באמצעיים מכאניים במקרים בהם אין חלונות אוורור. קיימת חשיבות לכך במיוחד בעונת החורף בה החלונות סגורים דרך קבע על מנת לחמם את דירת המגורים.

פליטת ראדון מבטון גבוהה יותר מאשר בבלוק בניה רגיל בגלל מסת החומר והסטרוקטורה של הבטון. לכן בממ"ד הבנוי מבטון פליטת הראדון גבוהה יותר מאשר בחדר רגיל שבנוי מבלוקים. כאשר החדר מאוורר, הראדון הנפלט מהקירות יוצא החוצה דרך פתחי האוורור (חלונות, דלתות) ולכן ריכוזו נמוך. לעומת זאת בממ"ד סגור, עם אוורור אפסי, ריכוזי הראדון שימדדו יהיו גבוהים יותר.

קיימת מדידה תקנית קצרת טווח לריכוזי ראדון. מדידה זו נמשכת מספר ימים ונערכת בחדרים סגורים בלבד, על פי דרישות תקן ישראלי 4175 של מכון התקנים. במדידה כזו, אם תבוצע בממ"ד סגור הרמטית, יכול ריכוז הראדון להגיע לערכים של 1000-2000 בקרל למטר מעוקב לאחר שבועיים. ברור שאי אפשר לשהות בממ"ד סגור למשך תקופה ארוכה ללא אוורור בגלל מחסור בחמצן. מכאן שאדם לא יכול להיחשף בפועל לריכוזי ראדון גבוהים כאלו בממ"ד סגור.

בישראל טרם בוצע סקר מקיף ומסודר למדידת ריכוזי הראדון בבתי-מגורים. המחלקה לבטיחות קרינה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק החלה בפיתוח טכנולוגיה למדידת הראדון לפני מספר שנים. במסגרת זו, בוצע סקר קטן היקף, שהראה, כי אכן הריכוז של הגז עולה עם הקטנת תנאי האוורור של הבית.

כדי להקטין את הימצאותם של ריכוזי גז גבוהים בבית, רצוי מאוד לאפשר אוורור טוב ורציף, ולסתום חללים סביב הצנרת, סדקים, מערכות חשמל ותקשורת וכד'.

בבדיקות רבות שבוצעו בממ"דים נתגלו רמות גז גבוהות מאוד, ולכן מומלץ חד משמעית לבצע בדיקת גז ראדון בממ"דים.

המלצות המשרד לאיכות הסביבה - לפי הוראות המשרד לאיכות הסביבה, הבדיקה היחידה המתאימה לקביעת ריכוזי ראדון בממ"דים היא בדיקה ארוכת טווח בתנאי מחיה רגילים. כלומר בחדר מאוורר, מדידה זו נמשכת 3 עד 6 חודשים לפי תקן ישראלי 5714. ניתן באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ומכשור מתאים לבצע בדיקות מקדימות לאיתור ריכוזי של גז ראדון בדירות מגורים, במקרים חריגים של ריכוזים גבוהים מומלץ ליישם את ההמלצות של המשרד לאיכות הסביבה כפוף לתקנים בנדון.


גז ראדון בממ"דים

בשעת סגירת הממ"ד מתהווים תנאי מדידה אטומים וחילוף האוויר שואף לאפס. כתוצאה מכך, במשך זמן ה"איסוף" של הגלאי לבדיקת ריכוזים של גז ראדון, נשאבת רמה גדולה של ראדון לתוך הגלאי בהשוואה למדידה בחדר רגיל בתנאים סגורים. בתנאים סגורים בחדר רגיל מתקיימים חילופי אוויר בממוצע -כ1 חילוף אוויר לשעה, בממ"ד כ1 חילוף אוויר ל-10 שעות.
הבדיקה היחידה המתאימה לקביעת ריכוזי ראדון בממ"דים היא בדיקה ארוכת טווח בתנאי מחיה רגילים, כלומר בחדר מאוורר. מדידה זו נמשכת שלושה עד שישה חודשים על פי תקן ישראלי 4175.

במקרים מיוחדים, כאשר הממ"ד הוא צמוד קרקע, וקיים חשש לחדירת ראדון גם מהקרקע, מומלץ בכל זאת לבצע מדידה קצרת טווח כדי לקבל תשובה מהירה לגבי היתכנות ריכוזים גבוהים בממ"ד קרקעי.

גורם נוסף התורם להעלאת ריכוז הראדון בממ"ד מתבסס על העובדה שכמות החומר (בטון) בממ"ד, גדולה פי כמה מחדר רגיל הבנוי עפ"י רוב מבלוקים חלולים, בממ"ד קצב שפיעת הראדון מקירות הבטון גדולה בהרבה.

בהמלצת המשרד לאיכות הסביבה, יש לערוך בדיקת גז ראדון בכל הממ"דים, את הבדיקה מומלץ לבצע באמצעות גלאי ארוך טווח ובשיטה ארוכת-טווח ובתנאי מחייה רגילים למעט מקרים של דחיפות לקבלת תוצאות הערכה או בממ"דים הבנויים על הקרקע. במידה ומסתבר כי בתום ששת החודשים הקרינה אכן גבוהה מ-200 בקרל/מ"ק מחויבים הקבלנים לנקוט בכל האמצעים להפחתת הקרינה. בכל מקרה מומלץ לאוורר את הממ"דים מעת לעת על מנת להפחית את הסכנה לריכוזים גבוהים של גז הראדון.


רדון במבנים ודירות מגורים

לאחר היווצרותו בקרקע נע הראדון כלפי מעלה והוא עלול לחדור למבנים. שימוש בקרקע כחומר גלם עיקרי למוצרי בנייה מהווה גם הוא מקור להימצאות ראדון במבנים. יחד עם זאת, פליטת הראדון מקירות איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמאלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות.

המלצות המשרד לאיכות הסביבה - המשרד ממליץ לבצע בדיקות נוכחות גז ראדון:

1. בחדרים צמודי קרקע, במרתפים ובחדרים לא מאווררים או אלה הנמצאים באזורים בעלי ריכוז גבוה של גז ראדון בקרקע (למשל ערד, מעלה אדומים, ירושלים, כרמיאל).
2. לפני כניסה לבית חדש.

3. בקומות לא צמודות קרקע אין בדרך כלל סיבה למדידת ראדון. אם מסיבה כלשהי יש עניין בבדיקות, יש לבצע אותן בשיטת מדידה ארוכת טווח.

בדיקות גז רדון

1. את הבדיקות יש לבצע רק באמצעות בעלי היתר בר תוקף לבדיקת ריכוזי ראדון מאת המשרד לאיכות הסביבה.

2. מדידה בטווח קצר, בחדרים רגילים צמודי קרקע מומלץ לבצע בהתחלה בדיקה בטווח קצר, בין 3-7 ימים, בתנאים סגורים, הכוללים סגירה של חלונות ודלתות. על פי תוצאותיה ניתן יהיה לקבוע האם יש צורך בפעולות נוספות.
3. מדידה בה מתקבל ערך הגבוה מ- 007 בקרל למטר מעוקב של אוויר, מעידה על חדירה של גז ראדון מהקרקע ואנו ממליצים לבצע פעולות להקטנת ריכוז הראדון.
4. בחדרים בעלי סגירה הרמטית כמו ממ"דים או מקלטים שהם צמודי קרקע, מומלץ לבצע בהתחלה מדידה בטווח הקצר. כשמקבלים ערך ריכוז ראדון הגבוה מ- 0002 בקרל למטר מעוקב אוויר יש להניח שקיימת חדירה גז ראדון מהקרקע.
5. בחדרים מסוג זה שנמצאים בקומות גבוהות מומלץ לבצע מדידה בטווח ארוך, בתנאי מחיה רגילים.

6. מדידה בטווח ארוך, בחדרים רגילים בקומות גבוהות או בכל חדר צמוד קרקע (כהמשך למדידה בטווח קצר1) מומלץ לבצע מדידה בטווח ארוך, המתבצעת במשך 3-6 חודשים, בתנאי מחיה רגילים, הכוללים פתיחה של חלון או דלת. כאשר מתקבלות במדידה בטווח הארוך תוצאות לפיהן ריכוז הראדון הנמדד גבוה מ- 200בקרל למטר מעוקב אוויר, מומלץ לבצע עבודות שיפור להקטנת ריכוז הראדון. על-מנת להבטיח את מהימנות תוצאות הבדיקה, יש להבטיח כי הבדיקה מתבצעת בהתאם לנוהלי המשרד לאיכות הסביבה בעניין זה.

המלצות כלליות

1. במהלך מדידה בטווח הקצר, יש לוודא כי החלונות, הדלתות, ומערכות האוורור סגורים.

2. במהלך המדידה, אם בטווח הקצר ואם בטווח הארוך, אין לשנות את מיקום הגלאי, לגעת או לפגוע בו. במקרה ותנאים אלה הופרו, מומלץ לחזור על המדידה.
3. כאשר המדידה מתבצעת באמצעות גלאים שנשלחים בדואר, יש לעקוב אחר ההוראות לביצוע המדידה. השולח של הגלאים חייב להיות בודק שהוסמך על ידי המשרד. מאחר ומדידה מסוג זה יכולה להיות פחות אמינה, מומלץ לבצע הבדיקה על ידי בודק מוסמך.
4. מדידות ריכוזי גז ראדון לפני כניסה לדירה חדשה לא יבוצעו באמצעות גלאים שנשלחו בדואר אלא בפיקוח של היחידה לאיכות הסביבה של הרשות המקומית. מומלצת מדידה בטווח ארוך.
5. פעולות להקטנת ריכוז רדון - רצוי שפעולות אלו יבוצעו על-ידי מומחים ובעלי ניסיון בתחום.

גז הראדון שנפלט מהאדמה או מחומרי בנייה מסוימים הוא מכיל רציום בריכוזים קטלניים. כשהוא מתפרק באוויר הוא עלול לגרום לסרטן הריאות גז הראדון יכול לחדור דרך חריצים ברצפת המבנה והקירות, תעלות שופכין ובורות ניקוז, חיבורים ופתחים אחרים. יש דרכים רבות להתגוננות ולהפחתת הסכנה בהצטברות גז הראדון כאשר אוורור הבית היא הדרך הטובה ביותר.

אוורור מקסימאלי הוא גם הדרך הטובה ביותר למנוע את גורמי הזיהום, כדאי להזמין מומחה לבדיקת זיהומים לפני כניסה לבית.

בשלב התכנון חשוב להקפיד על תכנון ומיקום נכון של הפתחים ליצירת אוורור טבעי ותאורה טבעית. חשוב למקם את הפתחים באופן שיאפשר חימום הבית ע"י השמש. יש להקפיד על בחירת חומרי המעטפת (תקרות גג, רצפה, קירות, חלונות ומסגרות זיגוג), הקפדה על בידוד נכון שלא יאפשר עיבוי מים בפנים המעטפת, תכנון הצללות שינצלו קרינה ישירה בחורף וימנעו כניסתה בקיץ, בחירת חומרי בנייה שעומדים בתקן המתייחס לקרינת ראדון, ושימוש בחומרי בנייה בעלי תו תקן מוכח.

סכנת הקרינה הרדיואקטיבית אינה טמונה רק בחומרי הבנייה. במקומות רבים בארץ בוקע מבטן האדמה גז ראדון, שאף הוא מסרטן. מדובר בגז חסר צבע וריח, ולכן לא ניתן לגלות אותו ללא מכשירי מדידה מיוחדים. מאחר שהוא כבד מהאוויר, הוא שוקע במקומות נמוכים ומצטבר - במיוחד בקומות קרקע ובמקלטים. כל מי שמתגורר בקומת קרקע, במיוחד באזורים הרריים, חייב לבצע בדיקת ראדון. אם מתגלה בביתו גז זה, עליו לדאוג לאטימה מיוחדת ולאמצעי אוורור.

מומלץ לבצע מדידה בקומת הקרקע בדירות מגורים, במידה ורצפת המבנה אינה נתמכת באמצעות עמודים אלא באה במגע עם הקרקע. במיוחד חשוב הנושא אם קיימת במבנים צמודי קרקע, מרתפים, מקלטים,ממ"דים, פעילות של תינוקות או ילדים, גם במעונות, גני ילדים,בתי ספר וכד' מומלץ על ביצוע בדיקות תקופתיות לגילוי ריכוזים של גז ראדון מעבר למותר.