"מכון התקנים הישראלי", מוביל בשנים האחרונות מגוון מהלכים ופעילויות להבטחת רמת האיכות הגבוהה בבנייה. המהלכים נועדו לצמצום ומניעת בעיות שונות הקשורות בכשלים, העלולים לגרום לפגיעה בבטיחות, בעיות תחזוקה, להוצאות בתיקון הכשלים, לבזבוז משאבים, עיסוק בתביעות משפטיות ועוד.
מידי שנה מבוזבזים עשרות מיליוני שקלים על תיקון ליקויי בנייה. מיליונים רבים נוספים, מוצאים סביב פגיעות הגוף הנגרמות כתוצאה מליקויים אלה. תחום "השיפוצים" תופס חלק משמעותי ב"ענף הבנייה" ומתוך כך גם בכשלים ובליקויי בנייה. לאחרונה, הופקה במכון התקנים "רשימת תיוג" ו"נוהל בדיקה" למסירה וקבלה של מבנה מגורים. במקורה, ההפקה מותאמת לבנייני מגורים הכוללים דירות חדשות לקראת מסירתן ללקוחות.
ליקויי הבנייה נובעים מתכנון לקוי, חוסר מקצועיות ברבדים השונים, רשלנות, אי הכרת החוקים והתקנים, "חיסכון" ואלתור על חשבון איכות, ניהול כושל ועוד. כל ליקוי מוביל לפגיעה ישירה בלקוח ובו זמנית גם בקבלן המבצע: הנזקים הכלכליים בכסף ו"שווה כסף", מעיכוב בלוח זמנים, הפגיעה ברצף הניהולי, במוניטין, החשיפה לתביעות פליליות ו/או אזרחיות, הפגיעה האפשרית בפרמיית הביטוח ועוד.
כדי להבטיח רמת איכות גבוהה בשיפוץ המבנה, כדי למנוע בעיות תחזוקה, כדי להימנע מפגיעת ליקויי הבנייה, פיתח "מכון התקנים הישראלי" בשיתוף עם "מאה – המכון לאיכות הבנייה", מערכת בקרת איכות מקיף, החל משלב התכנון, דרך מסמכי ההסכם והביצוע ועד למסירת המבנה ללקוח. המערך נכתב במקור כדי לשמש את מומחי המכון בעת ביצוע סקר ברכישת דירה חדשה, בבניין דירות. עיון במערך, מאפשר הרחבת הרעיון והשיטה לכל פרויקט או עבודה בבנייה, הרחבה או שיפוץ.
החוק מחייב את הקבלן לפעול ולעמוד בכל הדרישות, התקנות, מפרטי החוזה, החוקים, התקנים וכללי המקצוע הטובים. בפועל, מלבד מיטב יכולתו, ידיעותיו ומצפונו של הקבלן, במרבית הפרויקטים הפרטיים אין מי שיבצע בקרה או בדיקה לאיתור ליקויי בנייה באופן מקצועי, אובייקטיבי, עקבי ושיטתי.
בקרה כאמור, עשויה להטיב עם קבלן השיפוצים ככתוב בתחילת הכתבה. בפועל, במסגרת ההסכם, "מכון התקנים" מכין עבור כל פרויקט נדרש, תכנית איכות ובקרה אשר תקבע מערך הבדיקות הנדרשות מהקבלן. להסכם ההתקשרות ניתן לצרף גם דרישה לקבלת הנחיות ביצוע בהתאם לתוכנית האיכות והבקרה, שיחייבו את המבצע.
לכאורה, נדמה כי יש בפעולה זו משום פגיעה במקצועיותו של קבלן השיפוצים מחד ופתח לסכסוכים, חילוקי דעות והוצאות כספיות מאידך – אך לא היא: כאמור לעיל, ממילא על הקבלן לפעול לפי כל החוקים, הכללים והתקנות וכו'. ביקורת ובקרה מקדימה, או תוך כדי ביצוע, רק תקטין ההוצאות על ידי מניעה או תיקון בזמן אמת של כשלים או נזקים, שהזמן רק יחמיר ויעצים את עלויות תיקונן. יתרה מזאת מאחר והוצאות הבקרה אמורות לחול על הלקוח, מערך בקרה כזה עשוי להוות מנוף תדמיתי ומכירתי לקבלן בכך שהוא מציע פתרון אמין ומוכח, הנושא את המותג המשמעותי ביותר בארץ לתקינה ואיכות.
בכל ליווי כאמור, תוצאות הבדיקה הסופיות וכן אישורי תקינה לכל המוצרים, אשר סופקו והותקנו במבנה במהלך השיפוץ יירשמו ביעוד מתאים אשר ניתן היה למסרו לקונה ב"תיק האיכות". לתיק זה יצורפו הנחיות תחזוקה והנחיות שימוש באביזרים השונים.
שלבי הבדיקה כוללים:
1. בקרת תכנון.
2. בקרה בתהליך.
3. בדיקה לפני מסירה.
באופן מפורט, בקרת התכנון כוללת: בדיקת תוכניות אדריכלות ורשימת נגרות, מסגרות, אלומיניום, מתקני תברואה וכיבוי, מתקני חשמל, עבודות טיח, עבודות ריצוף וחיפוי, עבודות צביעה וסיוד, עבודות אבן, מתקני מיזוג אוויר, גז, תקשורת פנים וחוץ, מערכות בקרה, הפעלה ואבטחה, רכיבים מתועשים, מפרטים ותוכניות מכר. כל זאת בהתאמה לרשימות בקרה של מכון התקנים בהתאמה לתקנות התכנון והבנייה. התאמה לתקנים ומפרטי מכון התקנים, כללי מקצוע מקובלים, הנחיות מתכננים ויועצים מקצועיים.
בדיקות בתהליך הביצוע כוללות: בקרה בשלבי הביצוע השונים לפי רשימות בקרה של מכון התקנים המתייחסים לחוקים, תקנות, תקנים, כללי מקצוע ומפרטי הבנייה בחוזה ההתקשרות. בדיקות מעשיות של מערכות איטום, מים, ביוב ודלוחין – מדגמיות או כוללות, לפי המוסכם מראש.
בדיקות לפני "מסירה" כוללות: בדיקות "גמר", בדיקה חוזרת טרם מסירה, הכנת חוברת ריכוז המפרטת את כל הבדיקות שנערכו.
באופן כללי, "מסירה", צריכה בראש וראשונה להתאים למפרט בעת חתימת הסכם השיפוץ. כל אי התאמה בגלל רצונו של בעל הדירה או מחדל שלו, חייב להיתמך בסימוכין חתומים.
לאחר המסירה יש תקופת אחריות מקובלת, אותה יש להגדיר ולהבהיר את תכולתה בהתאם לרמת השיפוץ. אם התגלה ליקוי בתום תקופת האחריות, אין לקבלן אחריות תיקון אלא אם הליקוי נבע מאי התאמה בסיסית למפרט או שבגללו אין הדירה מתאימה לייעודה. למערכות הבאות נקבעה תקופה נוספת, הקבועה בחוק ומתחילה מיום מסירת הפרויקט, המהווה "תקופת בדיקה":
· צנרת - (כולל הסקה ומרזבים) - שנתיים.
· חדירת רטיבות - לגג, לקירות, למקלט - 3 שנים.
· קילוף חיפויים בחדרי מדרגות - 3 שנים.
· שקיעת מרצפות - 3 שנים.
· שקיעת רצפות בחנייה מדרכה, שבילים, - 3 שנים.
· סדקים בקירות ובתקרות - 5 שנים.
· קילוף משמעותי בחיפוי חוץ - 7 שנים.
אין ספק שתחילה של פעילות למיסוד הבקרה והביקורת על איכות השיפוצים יובילו לייעול הענף ושינוי תדמיתו הציבורית
לפניות ותגובות: https://www.sii.org.il
