מאגר חברות ואנשי מקצוע מובילים בעולם הבנייה

בתכניות התנוחה של קומות הבניין כמפורט בתקנה 7(1) יצוינו:

(1) מידות חוץ ופנים של הבניינים בדייקנות של סנטימטר;

(2) עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים;

(3) רוחבם, ארכם, שטחם וייעודם של כל חדר וחלל.

(ה) בתכניות הקומות של הבניין כאמור בתקנה 7(1) ובחתכים כאמור בתקנה 7(2) עד (4) יצוינו במידות בניה רוחבם וגובהם של הפתחים המשמשים דלת, חלון או פתח אוויר.

(ו) כל תכנית תנוחה של קומה תשא סימון חץ הצפון.

(ז) מתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה כמפורט בפרק 8 בהל"ת.

(ח) צנרת טלפון תסומן לפי העניין בתכניות בניה; הצנרת תסומן לאחר תיאום עם רשות התקשורת כמשמעותה בחלק ט' לתוספת השנייה בהתאם לדוגמאות והתרשימים שבנספח לחלק ט' לתוספת השנייה ובאופן שתכלול את אלה:

(1) ציון של נתיב צנרת הכניסה על גבי תרשים הסביבה ועל גבי תרשים המגרש;

(2) מהלך כל צנרת הטלפון בבנין, הסוג והקוטר, מיקום קופסאות מעבר וקופסאות סופיות, מיקומן ומידותיהן של תיבות הסתעפות ראשיות ומשניות;

(3) תרשים הצנרת בקומות טיפוסיות;

(4) חתך אנכי של הצנרת בבנין.

(ט) מקום התורן והמגבר של מיתקן לאנטנות יסומן בתכניות הבניה המצורפות לבקשה להיתר.

(י) מקום תנור הסקה, הארובה ומיכלי הדלק, יסומנו בתכניות הבניה.

(יא) מקום חדר ההסקה המרכזית יסומן בתכניות הבניה.

(יב) מקום ציוד הכיבוי ומקום הספקת המים לכיבוי, יסומנו בתכניות הבניה.

(יג) מיון הבניינים והשימוש בחמרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 921, יצוינו בתכניות הבניה.

(יד) מקום תיבות המכתבים יסומן בתכניות הבניה.

(טו) חמשת העתקים של נספחי הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) יוכנו ממקור משורטט בטוש או בחמרי שרטוט יציבים אחרים.

10. לבקשה להיתר לשינוי פנימי או לשינוי בשימוש הבניין, כולו או מקצתו, יצורפו המפות, התשריטים ותכניות הבניה שדרש המהנדס.

11. (א) עורך הבקשה יגיש לוועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים לדעתו להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה:

(1) מפה טופוגרפית;

(2) תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן ב"ביסוס לבנינים", כאמור בסעיף 5.04(א) לתוספת השנייה;

(3) תיאור אמצעי בטיחות אש;

(4) תיאור המקלט;

(5) הגדרת טיבם וסוגם של חמרי הבניה וחוזקם המינימאלי, התאמתם לתקן ומפרטיהם;

(6) פרטים נוספים בנוגע למערכות השרברבות, לסילוק שפכים, לסילוק מי גשם, לאספקת מים קרים וחמים, להסקה מרכזית, למתקני אוויר, לארובות, לסילוק אשפה, למגדלי קירור מים, למיתקנים וצנרת לאספקת גז מרכזית, למיתקן חימום מרכזי על- ידי דלק נוזלי, למעליות, לקולטי ברקים ולמיתקנים אחרים כיוצא באלה;

(7) פרטים נוספים בנוגע לדודי מים, לדודי שמש, לאנטנות ולמיתקנים אחרים על הגג;

(8) פרטים נוספים בנוגע לאיתורם של שלטים וארגזי ראווה;

(9) פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת מי גשם.

(ב) לפי דרישת המהנדס יגיש המבקש לוועדה המקומית, במועדים ובמספר עותקים שייקבע, מפות, תשריטים, תכניות בניה, חישובים ופרטים אחרים, חתומים בידו ובידי עורך הבקשה ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.

(ג) הייתה אחריותו של עורך הבקשה מחולקת בין מספר בני אדם כאמור בתקנות 2ה עד 2ז, יבוצעו הפעולות המוטלות בתקנה זו על עורך הבקשה, בידי אותו עורך שהפעולה הנידונה נמצאת בתחום פעולתו.

12. עולה שיפוע של קרקע הנכס על 10% יצרף המבקש לבקשתו מפה טופוגרפית.

13. (א) מפה טופוגרפית תיערך בקנה- מידה 1:250.

(ב) במפה טופוגרפית יצוינו הדברים האלה:

(1) קווי רמה בהפרשי גובה של חצי מטר או הפרש אחר בהסכמת המהנדס;

(2) תחומי הנכס;

(3) הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, ומפלסיהן;

(4) תעלות ושוחות ניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן;

(5) גבולותיו החיצוניים של הבניין המוצע;

(6) מפלסי הרצפות של כל הבניינים הקיימים בנכס והנמצאים במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;

(7) מפלסי הרצפה הנמוכה ביותר בבנין המוצע.

13א. (א) בקשה להיתר לשימוש חורג בקרקע או בבנין, תיערך לפי הדרישות הקבועות בתקנות אלה לעריכת בקשה להיתר בניה, לרבות הדרישות בנושאי עומסים וביסוס הבניין, דרכי מילוט, בטיחות ונגישות, תברואה ובריאות ותקני חניה;

(ב) המהנדס רשאי לפטור את מבקש ההיתר מחלק מהדרישות לעריכת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), בהסתמך על בקשה להיתר בניה לגבי הנכס שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה, ובלבד שהמהנדס שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן לבדוק לפיהם את הבקשה להיתר לשימוש חורג.

(ג) בתקנה זו, "בקשה להיתר לשימוש חורג" – לרבות בקשה להיתר לשימוש חורג שעניינה הארכת תוקפו של היתר קודם לשימוש חורג.

)14. א) המהנדס רשאי להתיר הגשת נספחים לבקשה להיתר במספר עותקים שונה מהנקוב בתקנת משנה 9(א).

)ב) המהנדס רשאי להתיר עריכת נספחים בקנה- מידה שונה מהנקוב בתקנות 4(א) ו- (ה), 5(א), 7, 8(ב) ו- 13(א).


15. (א) הוגשה בקשה להיתר הוראות תקנות אלה, את הל"ת ואת התכניות החלות על לוועדה המקומית, והיא תואמת את הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.

)ב) בבקשה שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטייה ויחווה דעתו בכתב לרבות לעניין הגדרת הבקשה כסטייה ניכרת לפי סעיף 151 לחוק.

16. (א) ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להיתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בעניינים אלה:

(1) חמרי בניה לביצוע העבודה, וכן בהתאם לתקנים  הישראליים ת"י 755 ות"י 921, דליקותם של חמרי בניה אלה, בדיקת דרגת דליקותם או סיווגם בהתאם לדליקותם ושימושם;

(2) מראהו החיצוני של הבניין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו;

(3) השלמת בנין שלא נבנה עד כדי הגבולות המותרים לפי ההיתר, ומתן צורה גמורה למראהו החיצוני בהתאם לבנינים בסביבה, לרבות ציפוי באבנים, הצבת מיכלי מים, מעקים  רצופים, חדרי מדרגות, מרפסות וכיוצא באלה;

(4) מילויים וחפירות;

(5) התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה;

(6) עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע:

(א) סלילת מדרכות, שבילים ובנייתם של קירות  תומכים וגדרות;

(ב) נטיעת עצים וצמחים מסוימים ושמירה על עצים וצמחים מסוימים שבנמצא;

(7) הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;

(8) מערכת אוורור, תאורה, ביוב וניקוז, התקנת מעליות, אספקת מים, גז, חשמל, רשת טלפון, מיתקנים לאצירת אשפה וסילוקה ומיתקנים לבטיחות אש;

(9) מקומות חניה והגישה אליהם;

(10) מקלטים וסידורי בטיחות אחרים;

(11) סימון ותאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה;

(12) הבטחת יציבות הבניין במהלך העבודה;

(13) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור והעובדים בביצוע העבודה, לרבות התקנת מנורות, פיגומים ומחיצות קרשים;

(14) מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב ולהולכי רגל בדרך ציבורית;

(15) נקיטת אמצעים למנוע הנחת חמרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית, במהלך העבודה;

(16) סילוק כלים, מכשירים וחפצים אחרים מהנכס ומסביבתו לאחר השלמת העבודה;

(17) (נמחקה);

(18) התקנת חדרי מדרגות מוגנים בבניינים שאינם בנינים  גבוהים או בנינים רבי- קומות;

(19) עריכת חוות דעת סביבתית, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות התסקירים), כדי שתסייע בבחינת ההשלכות הסביבתיות של ההיתר, ובעקבות הבחינה – התניית תנאים בהיתר לעניין נקיטת אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים, כהגדרתם בתקנות התסקירים; ואולם לא תידרש עריכת חוות דעת סביבתית בטרם ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א)(10), רשאית הוועדה המקומית -

(1) על אף האמור בסעיף 17.10 שבתוספת השנייה -

לסרב לתת היתר למקום לאסיפות בגלל קרבתו למקום המשמש לאחסנה או לייצור של חמרים העלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש, אם קיבלה הוועדה חוות דעת מגורם מקצועי בר סמכא כי יש לעשות כן;

(2) להתנות את מתן היתר למקום לאסיפות הנועד ל- 400 משתתפים או יותר, בהתקנת גופי תאורה של מערכת איתות חירום חזותית במקומות נוספים על אלה המפורטים בסעיף 17.32 לתוספת השנייה.

(ג) בהיתר הבניה ייקבעו תנאים בדבר פינויה המתוכנן של פסולת הבניין אל אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה, במהלך העבודה ומיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות של פסולת הבניין מזערית להערכת המהנדס או שקיימות, לדעת הועדה המקומית, נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מחובת פינוי כאמור.

(ד) בהיתר להריסת בנין או חלק מבנין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס, או לבניה בחלק מבנין או בקרקע בהם מצוי אסבסט, ייקבע כי תנאי לביצוע העבודה הוא קבלת אישור הוועדה הטכנית לפי תקנה 29(ה) לתקנות אבק מזיק.

16א.

(א) ועדה מקומית, הדנה במתן היתרי בניה, תרשום פרוטוקול על דיוניה, שבו יירשמו החלטותיה וכן הסתייגויותיהם של חבריה בצירוף הנמקות.

(ב) חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא- כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול. כמו כן תירשם בפרוטוקול תמצית חוות דעתו של המהנדס כמשמעה בתקנה 15.

16ב. (א) ההחלטות שלהלן יהיו מנומקות:

(1) החלטה בהתנגדות למתן היתר שהוגשה לפי כל דין - אם דרש זאת המתנגד או מבקש ההיתר;

(2) החלטה לפי סעיף 157(א) לחוק להחזיר דיון לוועדה המקומית.

(ב) אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מהאמור בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט- 1958.

17. (א) לא יינתן היתר אלא בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השנייה וכל היתר יותנה בתנאי כי העבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות.

(ב) ועדה מקומית רשאית להתנות היתר להוספה לבנין קיים, שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן היתר יותאם להוראות התוספת השנייה, ובלבד שקיים קשר בין  החלק האמור ובין העבודה המוצעת, זולת אם יש הוראה מיוחדת אחרת  לגביו בתוספת השנייה.

(ג) מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין ומהאחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השנייה.

(ד) מקום שבתקנות אלה מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבניה ובאמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו.

18.

(א) היתר ייערך בטופס 3 שבתוספת הראשונה וייחתם בידי יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית והמהנדס.

(ב) להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב ראש הועדה המקומית או המהנדס, ועותקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.

(ג) עותק אחד של ההיתר יישמר במשרדי הועדה המקומית.

(ד) עותק שני של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג לפי בקשתו לאדם שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית, הועדה המחוזית, רשות הבריאות, הרשות המקומית או מפקדת הג"א, לשוטר או לכבאי.

(ה) במקום בולט לעין בחזית הנכס יוצב, למשך תקופת הבניה במקום, שלט ברור וקריא שיצוינו בו מספר היתר הבניה ותיאור מהות ההיתר.

19.

בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.

19א. (א) סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב) בתקנה זו –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם ביום כ"ט בחשון התשס"ב (15 בנובמבר 2001).

(ג) שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים בתוספת השלישית כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב).

20.

(א) החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת, אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב) תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.

(ג) לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.

(ד) הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה, בטל ההיתר.

20א.

(א) מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:

(1) הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);

(2) ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).

(ב) לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו.

(ג) חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.

(ה) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס.

20א1.(א) בכל היתר לבנין או לתוספת בנין המחייב, על פי כל דין, הקמת מקלט אחד או יותר, או המחייב שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לועדה המקומית, בנוסח שבתוספת הרביעית, בדבר ביצוע העבודות האמורות, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד; המשך בניה באותו בנין, ללא מתן תצהיר כאמור יראו כבניה ללא היתר.

(ב) החובות המנויות בתקנת משנה (א) יפורטו בהיתר.

(ג) שר הפנים רשאי לפטור סוגים של מבקשי היתר בנייה מקיום הוראות תקנה זו.

20ב. על התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס, לפי סעיף 145(ה) לחוק יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), תשנ"ב–1992, ואולם הגשת הבקשה לשינויים כאמור תהיה לפי טופס 2 בתוספת הראשונה.

21.(א) לפי בקשת בעל ההיתר יוציא לו המהנדס תעודה המעידה כי כל הבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתנאיו (להלן – תעודת גמר).

(ב) בעל ההיתר יגיש למהנדס בקשה לתעודת גמר לא יאוחר משנה ממועד מתן אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א(ה), (ה1) או (ה2) לחוק או ממועד פניית המורשה להיתר לגופים המנויים בסעיף 157א(ה2)(3) לחוק ובהוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו – לא יאוחר משנה ממועד השלמת התוספת, השינוי או התיקון; יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס כאחד, רשאים, מטעמים מיוחדים שיפרטו בהחלטתם ובתנאים הנראים להם נחוצים בנסיבות הענין, לדחות את המועד למתן תעודת גמר לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.

(ב1) תעודת גמר בחתימת ידו של המהנדס תהא ראיה לקיום תנאי ההיתר.

(ב2) לא קיבל בעל ההיתר תעודת גמר במועדים הקבועים בתקנת משנה (ב) יראוהו כמי שביצע עבודה בסטייה מהיתר כמשמעו בסעיף 204(א) לחוק.

(ג) בקשה לתעודת גמר תיערך לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; טופס כאמור אפשר להשיג במשרדי כל ועדה מקומית.

(ד) אם לדעת המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להיתר וקויימו הוראות תקנות אלה ותנאי ההיתר שקיומם לא נדחה לפי תקנת משנה (א), ייתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו וערוכה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), לא תינתן תעודת גמר לבנין אלא לאחר שמתכנן ביצוע השלד מסר למהנדס הודעה בכתב שקיימת תכנית קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת במשמרתו במקום שיפרט בהודעה.

(ו) המהנדס רשאי לדרוש כי תכנית הקונסטרוקציה תוצג לפניו לפני מתן תעודת הגמר.

(ז) ניתן אישור הרשות המאשרת כאמור בתקנת משנה (א), קודם שנסתיימו כל העבודות הכלולות בהיתר הבניה, תוחזר למבקש עם תעודת גמר, הערבות הבנקאית שהופקדה בידי הועדה המקומית, כתנאי לקבלת האישור האמור.

21א.

(א) ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג).

(ב) הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד).

(ג) הועדה המקומית תהיה רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד) בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן האישור או תעודת הגמר כאמור בסעיף קטן (ה), ויאריכה 3 ימים לפחות טרם פקיעתה.

(ה) הועדה המקומית תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן האישור בידי הרשות המאשרת לפי סעיף 157א לחוק, או עם מתן תעודת גמר לפי תקנה 21, לפי המוקדם מביניהם.

(ו) לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ד), תהא רשאית הועדה המקומית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.

(ז) החליטה הועדה לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

22. היתרי בניה לבנינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויבים ברישיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח–1968, או לבנינים המיועדים למטרות ציבוריות או בריאות, יינתנו על-ידי הועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הבריאות.

23. לתקנות אלה ייקרא "תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל–1970".